השאלה אינה רק בחלות, אלא יש גם ביסקוויטים מסוגים שונים, שעליהם יש אותיות, כדוגמא, יש ביסקוויט מחברת 'אסם', שעליו חקוק אותיות 'אסם', וגם חקוקים שם אותיות בלועזית, וגם כאן נשאלה אותה שאלה, האם מותר לאכול את הביסקוויט בשבת?
והשיב הרב שליט"א, כך מובא בקונטרס 'ווי העמודים' של כולל 'בית דוד', שלכאורה נחלקו בזה המשנ"ב והחזו"א, שהנה כתב הרמ"א (או"ח סימן שמ"ג) אסור לשבר עוגה שכתב עליה כמין אותיות, אף על פי שאינו מכוון רק לאכילה, דהוי מוחק. וכתב במשנ"ב (ס"ק סו) ודוקא כשכותבין על העוגות אותיות מדבר אחר, אבל כשהכתיבה היא מהעוגה עצמה בדפוס, או בידים שרי, דאין שם כתיבה עליה, וממילא לא שייך בזה מחיקה. ולכאורה לדברי המשנ"ב אין בזה איסור, ומותר לאכלם בשבת.
אכן בחזו"א תמה על היתר זה, שהרי בוודאי מי שיכתוב אותיות אלו, חייב משום כותב אם הם מתקיימים, ולמה יהא מותר למוחקם. ולכן באמת סיים המג"א על זה וצ"ע.
אמנם העיר החזו"א על עצמו, שלכאורה מהגמ' בפסחים (דף לז ע"א) משמע שאין איסור אכילה בצורה חקוקה, שמבואר שם שיוצאים ידי חובתם בפסח בסריקין המצוירים, הרי שמשמע שאין בזה איסור מוחק למרות שיש צורה על המצה, ולכאורה צריך לומר שלכן אין בזה איסור, כיון שאמנם זה פסיק רישא שימחוק, מכל מקום זה תרי דרבנן [מקלקל וכלאחר יד], ופסיק רישא בתרי דרבנן מותר.
ויותר נראה, דצורה על הלחם לא חייל עליה שם צורה, אלא זהו תמונת הפת. ובכוונת סוף דברי החזו"א ביאר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שאם החלה או המצה עשויים בצורה עצמה, אין בזה איסור מוחק, אבל כאשר חקוקות אותיות על החלות אסור. אם כן לכאורה לדעת החזו"א אסור לחתוך פת שחקוקות בה אותיות.
עוד כתב במשנ"ב (ס"ק יז) בשם הדגול מרבבה, שאם אינו חותך את האותיות בסכין ביד, אלא בפיו דרך אכילה, אפילו האותיות כתובות ואינן חקוקות מותר, אף דהוי פסיק רישא, מכל מקום הוי כלאחר יד ומקלקל. אמנם דעת החזו"א (שם) שראוי להחמיר בפסיק רישא בתרי דרבנן.
ולכאורה לדברי החזו"א לא מבעיא שאסור לחתכם, אלא גם לאכלם אסור, ולפי זה אין לחתוך חלה שיש בה אותיות חקוקות, וגם אין לאכול ביסקוויטים שיש שם אותיות חקוקות.
הרב שליט"א הציע לכתוב מכתב לחברת 'ברמן', שיורידו את חקיקת האותיות, וברוב ענוותנותו הציע שקודם יראה את החלה גם למרן הגר"ח קניבסקי, ויכתוב את המכתב בשמו.
ואכן בשיעור השבועי הקבוע של הגאון רבי יצחק זילברשטיין עם מרן הגר"ח, המתקיים מדי יום שישי, הראה לו הרב את החלה, ואכן מרן הגר"ח אישר שלפי דעת החזו"א אין לחתוך את חלה זו בשבת, ואין לאכלה, ואישר לשלוח את המכתב גם בשמו.
וזה נוסח המכתב ששיגר הגאון רבי יצחק זילברשטיין לחברת 'ברמן':
לכבוד חברת ברמן היקרה. שלו' וברכה! אשריכם שאתם זוכים לאפות ולספק לעם ישראל חלות טובות וטעימות, לכבד את יום השבת קודש כראוי לו. אך דא עקא, שמתחת לחלות מוטבע שם החברה שלכם 'ברמן' או 'ודש', ולדעת החזו"א יש בזה שאלה הלכתית, כי החזו"א סובר שאם מוטבע אותיות על מאכל, אסור לחתוך את האותיות בשבת וגם אסור לאכלם, גם אם הם מוטבעות על ידי דפוס, כי בחיתוך ובאכילה מוחקים את האותיות.
אמנם המשנה ברורה מקל בזה, ומתיר לחתכם, אבל חברה יקרה כמו שלכם בטח תרצה שהחלות תהיינה מהודרות הלכתית גם לציבור הגדול שרוצים להדר בשבת, ולצאת ידי חובה גם לדעת החזו"א, ואינם יכולים ליהנות מהחלות שלכם.
דברתי עם גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, והראיתי לו את החלה, והוא אמר שאכן יש בזה שאלה הלכתית לדעת החזו"א, וביקש שנפנה גם בשמו, ולבקש ממכם בכל לשון של בקשה, לבטל את הטבעת האותיות על החלות.
אנו בטוחים שבעזרת השם תעשו מאמץ ותבטלו את הדפסת האותיות על החלות, ובזכות זה, תזכו לכל הברכות האמורות לשומרי השבת, שהיא מקור הברכה, ומקור הפרנסה .
"קול ברמה" – 304