וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה (ויקרא כב כט)
כאשר היה המשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל משוחח עם תלמידיו על חשיבות הכרת הטוב, היה מספר את הסיפור הבא:
"פעם נזדמן לי ללכת עם ה'סבא' מסלבודקא זי"ע לכיוון הישיבה, ולפתע עברה מולנו קבוצה של קוזקים. ראיתי כי ה'סבא' נבהל, והרגעתי אותו: ב"ה שעכשיו המשטרה הקומוניסטית שולטת במצב, ואין כבר סיבה לפחד מהקוזקים.
"ה'סבא' נרגע והחל להודות לי על שהשבתי את רוחו בדברי הנבונים. הייתי נבוך, וכי מה עשיתי שאני זוכה לשבחים כאלה מפי הסבא?
"הגענו לבית המדרש, והנה נעצר ה'סבא' והורה לי להיכנס לפניו מתוך הכרת הטוב. סירבתי כמובן, כי מי אני שאכנס לפני הרב? אך הוא לא ויתר ועמד על כך בתוקף. לא נותרה לי ברירה, נאלצתי להיכנס לפניו".
(סיפורי צדיקים)