אני רוצה לשתף את הציבור בחוויה אישית: לפני קרוב ל-30 שנה, נכנסתי לראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, בער"ח אלול, וביקשתי צידה לדרך לפני כניסתי לישיבה הגדולה.
אמר לי מרן זצ"ל: "לכל בחור ישיבה יש את כל האפשרויות לגדול ולצמוח בתורה. אבל יש שלושה דברים שהורגים אותנו ולא נותנים לנו לגדול: הקנאה התאווה והכבוד".
אבל, שאלתי את ראש הישיבה, מצד אחד הוא בעצמו אמר לי שאין להסתכל על אחרים כדי שלא נגיע לקנאה לתאווה ולכבוד, ומצד שני, הרי דווקא על ידי ההסתכלות באחרים אפשר לשאוב יראת שמים.
התשובה שלו היתה שכל אחד צריך לאמוד את דעתו בעניין בקביעות, ולראות אם ההסתכלות באחרים מוסיפה לו יראת שמים, או שהיא חלילה מכניסה בלבו קנאה כזאת שגורמת לו לקוות שהשני יצליח פחות כדי שהוא יצליח יותר ממנו – "ואם אתה רואה שהקנאה מתחילה להיכנס ללב, אזי יש לברוח מההסתכלות הזאת על אחרים כמו מפני אש!".
שמעתי מפיו של ראש ישיבת חברון, הגאון רבי דוד כהן שליט"א, שפעם אחת כשיצא מישיבה של מועצת גדולי התורה, ראה כשמרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל פוגש את ראש ישיבת סלבודקא מרן הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א, ושאל אותו: "מה אתה? האם אתה משה או שאתה הלל?". והסביר, שמשה רבינו הוא מוסר התורה והלל התנא היה עניו גדול כידוע, והסביר שנראה שבלי ענווה אי אפשר להגיע לתורה. וסיים מרן זצ"ל בפנותו למרן ראש ישיבת סלבודקא יבלחט"א: "שמך נאה לך ואתה נאה לשמך".
(דברים בכנס 'סדר הכנה' של ארגון 'דרשו' לעולים לישיבה גדולה)