סיפור מופלא שמביא הגאון רבי אליעזר הלוי טורק שליט"א בספרו 'אוצרותיהם אמלא':
שמעתי מתלמיד חכם חשוב, שלפני כמה שנים נסע בנו עם משפחתו לפארק גדול במרכז הארץ. בדרך הם נפגשו באקראי במקרה פלאי המוכיח עד היכן מגיעה השפעתו של צדיק על בני מקומו:
באוטובוס בו נסעו עלתה באחת התחנות אשה עם מספר ילדים קטנים. האשה ביקשה מהנהג להמתין עד שהיא תושיב את הילדים במקומם ומיד תבוא לשלם דמי נסיעה. לאחר כדקה היא שבה אל הנהג בפיק ברכים, והתנצלה כי שכחה בבית את הארנק ובו כרטיסי התשלום, והוסיפה כי כנראה ארע הדבר מרוב מהירות ובהילות שלא להפסיד את האוטובוס. אך למעשה כרגע אין לה איך לשלם על הנסיעה.
היא כבר התכוננה שהנהג יורה לה לרדת, אלא שכאן קרה דבר בלתי צפוי: הנהג, שהיה נראה רחוק מהדת ומשמירת תורה ומצוות, הגיב בצורה ננוחה ונעימה: "אין לך כלל מה לדאוג. יש מי שישלם עבורך ועבור הילדים…", ובעודה עומדת נדהמת מהתשובה, הוציא הנהג מכיסו הפרטי כרטיסי 'רב קו' הנדרשים לתשלום עבור מבוגרים ונער, ו… פשוט שילם בעצמו במקומם.
איש שיחנו מספר, שההנהגה המיוחדת הזאת של הנהג הפעימה את רוח בנו. איך יתכן שנהג הלבוש כאדם חפשי, עד שבקושי ניתן לשער אודותיו אם הוא הנו שומר שבת, ינהג במידת חסידות נפלאה שכזאת? והחליט להתחקות אחר סודו. הוא ניגש אל הנהג והתענין לדעת אצלו מה עומד מאחורי ההנהגה המאלפת הזאת.
הנהג השיב בפשטות, כי בהזדמנות מסוימת עלה בדעתו להחזיק בכיסו כרטיסים אלו, שישמשו כמין גמ"ח למקרים דומים כאשר אנשים נתקעים מבלי שיש להם מספיק דמי נסיעה. תמיהתו של הלה רק גברה לשמע דברי הנהג. עד עתה היה סבור שהנהג נהג כן באופן חד פעמי, ואלו כעת שמע שזוהי הנהגה קבועה שלו. הוא לא התאפק ושאל את הנהג: "אשמח אם תגלה לי מהיכן למדת הנהגות טובות כאלה?"
השיב לו הנהג: "תראה, אני תושב רמת-השרון, והרב יעקב אדלשטיין הוא רב העיר".
"מה? הוא המממן של הגמ"ח הזה?" – תמה הלה בפליאה.
"לא! לא!" השיב הנהג בשלילה: "מה פתאום! וכי יעלה על דעתך שאני אלך להטריד את הרב בדברים פעוטים כאלה? אך אומר לך, כאשר רואים כזה טוב לב כמו של הרב, אי אפשר לנהוג אחרת!…"