האם צריך לשתף קטן בעירוב?

א' אייר תשע"ט - סימן שע"א- סעיף ו'- סימן שע"ב - סעיף א'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה החידוש בכך שאדם גוסס אוסר על אחרים?באיזה אופן מותר לטלטל כלים גם ללא עירובי חצרות? האם מותר לטלטל מגג גבוה לגג נמוך?ומה הדין כאשר בני החצר שעירבו רוצים להוציא כלים מהבתים לחצר?  • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"א סעיף ו'  – סימן שע"ב סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אחד מבני החצר שהיה גוסס, בכ"ז הוא אוסר על אחרים, עד שישבצו גם אותו בעירוב ויערבו גם עליו, והחידוש בזה הוא, שהייתי חושב שכיוון שהוא גוסס, ממילא הדירה שלו נחשבת כדירה בלי בעלים ולא צריך לערב עבור הרשות שלו, קמ"ל, שכל עוד והוא חי, הוא נחשב כחי גמור לכל דבר.

מביא המ"ב בשם המג"א, שאם אותו גוסס מת במשך השבת, לא אומרים 'שבת כיוון דהותרה הותרה', כיוון שרוב גוססים למיתה, ומשעה שהוא מת, העירוב מתבטל והוא אוסר, וכאשר גר איתו אדם אחר באותו בית, העירוב לא מתבטל, וכאשר ירש אותו אחד מהשוק שלא עירב עם בני החצר, או כאשר ירש אותו אחד מבני החצר שגר בבית נפרד, באופן כזה כאשר הבעלים מת, אם הוא היה גוסס, העירוב מתבטל.

קטן שיש לו בית בחצר, צריך לשתף אותו בעירוב, ואע"פ שהוא לא יכול לאכול כזית, בכ"ז הרשות שלו אוסרת בחצר, אבל האורח אינו אוסר, וכמו שנתבאר בסי' ש"ע.

מה שצריך עירובי חצירות, זה רק בכדי שיהיה מותר להוציא ולטלטל כלים שבכניסת השבת היו בבית, אבל כלים ששבתו בחצר, או בקרפיפות, או בגג, או במבוי, מותר לטלטל אותם מחצר לחצר, ומחצר למבוי, ומחצר לקרפף, ומגג לקרפף גם ללא עירובי חצרות, וטעם ההיתר הוא, מכיוון שהמקומות הללו הם לא רשויות מיוחדים, לכן הם נחשבים כרשות אחת, וגם אם לא עשו עירובי חצרות מותר לטלטל ולהעביר חפצים מאחד לשני.

מותר לטלטל מגג לגג גם אם הגג השני גבוה הרבה, והחידוש בזה מבאר המ"ב, שאפילו שהוא גבוה הרבה לא נאמר שהוא חולק רשות לעצמו ויהיה אסור לטלטל מגג נמוך לגג גבוה, קמ"ל שלא כך, וקרפף יותר מסאתיים, בכל מקרה הוא אסור בטלטול כי הוא כרמלית, וכן אם הוקף לדירה אפילו אם הוא יותר מסאתיים, ומבוי שמתוקן בלחי או קורה נידון כחצר וכקרפף וכגג, וכלים ששבתו במבוי, מותר להעביר אותם מאחד לשני.

בני חצר שעירבו לעצמם, מותר להם להוציא כלים מהבתים לחצר, והייתי חושב שכאשר בני החצר עירבו עם עצמם, יהיה אסור לטלטל כלים מחצר זו לחצר אחרת, שמא הם יבואו גם להוציא כלים ששבתו בבית לחצר אחרת, קמ"ל שגם בזה מותר להוציא כלים מחצר זו לחצר אחרת, ורק כלים ששבתו בבית אסור.

המ"ב אומר, שמשמע מדברי השו"ע, שגם כאשר הכלים ששבתו בבית בכניסת השבת נמצאים בחצר בהיתר, והחצרות רשות אחת, בכ"ז אסור להוציא את הכלים האלו לחצר אחרת, ואפילו באופן שבני החצר עירבו, יש בזה איסור.

כלים שהיו בבית, מותר להוציאם לחצר דרך מלבוש גם אם לא עשו עירובי חצרות, ואם פשט את הבגד בחצר, אסור לו להעביר אותו לחצר אחרת, כיוון שזה כלי בית, ואסור להעבירם לחצר אחרת אא"כ עשו עירובי חצרות, ודן המ"ב, באופן ששבתו כלים בכניסת השבת בבית, והביאו אותם בהיתר לחצר, וכגון דרך מלבוש, והחצר לא עירבה עם הבית, שאסור להעבירם לחצר אחרת, האם מותר באותה חצר עצמה לטלטל את הכלים האלו, או שאסור לטלטל אותם באותה חצר יותר מד' אמות, ומביא בזה מחלוקת, ואומר, שלבית אחר בתוך הבית, ודאי שמותר לטלטל אותם יותר מד' אמות.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים