כמבואר בשולחן ערוך (תקנ"א) ובאיכה רבה, במשך שלשה שבועות אלו שולט בשעות הצהריים "קטב מרירי" ("מקטב ישוד צהרים" [תהילים צ"א], 'צהרים' – אותיות 'מצרים'), בין השעות הרביעית והתשיעית של היום (16:16 – 10:21).
על כן יש להיזהר בדברים הבאים:
א. אין לכעוס על הבנים והתלמידים ובוודאי שלא להכותם בשעות אלו.
ב. לא ללכת יחידי במקומות שוממים מחוץ לעיר אלא לצורך מצוה (ערוה"ש שם וחזו"א דינים והנהגות כ, ה).
ג. אין ללכת בין חמה לצל (היינו על קו בו מסתיים צל ומתחיל אור השמש, לאורכו).
ד. להימנע מפעולות כירורגיות, כולל עקירת שן, ניתוחים, בדיקות חודרניות וחיסונים לתינוקות וכדומה בשעות אלו. פרט לצורך דחוף או בדיקת סוכר וכדומה.
ה. אף שטיולים מותרים עד ר"ח מנחם אב, יש להימנע ממסלולים למיטיבי לכת או פעולות שיש בהן סיכון ('סנפלינג', 'אומגה' וכדומה).
ו. אין איסור לרחוץ בים או בבריכה עכ"פ עד ר"ח אב (לבני אשכנז) או עד "שבוע שחל בו" (לבני ספרד), ולבריאות – מותר (הגר"ח קנייבסקי שליט"א בתורת המועדים ס"ג, ב, ושכן נהג החזו"א לרחוץ בים עד ר"ח אב).
ובאשר למנהג שנתפשט, שמי שלא רחץ בים לפחות פעם אחת קודם י"ז בתמוז לא יתחיל בימי בין המצרים, לדעת מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א – אין לזה כל מקור בהלכה, וכן הוא ב'הליכות שלמה' (ו, עמ' 13), ודעת הגרח"ק שליט"א בספר 'קרא עלי מועד' ש"מנהג זה בטעות יסודו". ושמעתי ממרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שכך נהגו בירושלים, בזמנים שנסיעה לים הייתה אירוע מסעיר ומרגש, וחששו לדברי 'יסוד ושורש העבודה' שראוי להימנע מלהתענג בימים אלו. וודאי שמותר לשחות בים או בבריכה לצורך בריאות. מכל מקום, אין להיכנס לים סוער ולהיזהר אף בבריכה מקפיצות ראש וכדומה בפרט בין השעות 16:16 -10:21.