נאמנות על הפרשת מעשרות
האם ניתן לסמוך על מי שאומר שעישר את הפירות או שצריך לעשר כל אחד בעצמו? וכיצד ניתן לסמוך על משגיח כשרות שמעיד שהמוצרים מעושרים אם לא קבל על עצמו דברי חברות, ואינו במעלת "חבר".
הנה לפי המבואר בבכורות (דף ל:) יש לקבל דברי חברות בפני שלשה ורק אז נחשב "חבר" הנאמן על תרומות ומעשרות, לפי זה נשאלת השאלה בזמננו שלא נוהג קבלת חברות כיצד ניתן לסמוך על השגחת כשרות מהודרת לומר שהמוצרים מעושרים, וגם אותם שהורגלו לעשר בעצמם האם יכול אחד לסמוך על חברו, שהרי אף שמקפיד לעשר בעצמו עדיין אינו בכלל חבר?
דעת החזו"א
החזו"א (שביעית סי' י' סק"ח) כתב שאם נאמר שכשגזרו חכמים על הדמאי קבעו שכל מי שלא קבל דברי חברות אינו נאמן על המעשרות יוצא שבזמן הזה שאין קבלת חברות אי אפשר לסמוך אחד על חברו ואף על בני ביתו לא יוכל לסמוך רק אם עשרו בפניו ואין הדבר מסתבר, אלא ענין הקבלה שגדרו שהחברים לא יצרפו לחבורתן עמי הארץ שלא קבלו בפני שלשה, אבל מי שידוע שמדקדק לעשר מה שאוכל ומה שמוכר הרי הוא נאמן על מעשרות כדין עד אחד באיסורים כאשר אין חברים, ונסתפק שם שמא גם בזמן שתקנו קבלת חברות זה רק לעניין החברים אבל אותם המעשרים שלא קבלו יוכלו לסמוך זה על זה.
דברי הטור בהלכות ארץ ישראל
והדרך אמונה (פ"י ממעשר) הביא ראיה מהטור בהלכות ארץ ישראל שלו שכתב וז"ל לקח מישראל אם הוא בקי בהלכות תרומות ומעשרות ואמר שתיקן התבואה נאמן, דקי"ל עד אחד נאמן באיסורים עכ"ל.
עם הארץ של זמננו
אכן כתב החזון איש שם שגם כשאין קבלה נוהגת התקנה לפרוש מעם הארץ, כלומר שמי שיש לו את החסרונות של עם הארץ המבוארים בסוטה (דף כב.) שאינו קורא קריאת שמע ואינו מניח תפילין וציצית ואינו מגדל את בניו לתלמוד תורה וכן אם עובר על איסור שרוב ישראל נזהרים בו, הרי זה עם הארץ ומי שהוא שמור מחסרונות אלו הרי הוא חבר ואסור לו לסמוך על עם הארץ זה. אבל חברים שמדקדקים במצוות ונזהרים במעשרות מאמינים זה לזה, וסיים שכן המנהג שסומכים זה על זה ומנהג ישראל תורה.
נאמנות משגיח כשרות
בספר הקלין שבדמאי כתב בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לגבי משגיח כשרות שיש להאמינו אף אם אין לו מעלת חבר, כיון שמקבל משכורת על עבודת הפרשת תרומות ומעשרות יוצא שאם לא הפריש יש בידו גזל, ואינו חשוד על גזל, ויעוי' שו"ע (סי' קי"ט סי"ט) שסומכים על חשוד כשיש צד גזל. ובספר משפטי ארץ מעשרות (פרק כ"ב) האריך הרבה וביאר כמה יסודות שראוי ליזהר להפריש תרומות ומעשרות בעצמו גם בכשרות מהודרת.