ברצוני להביא פולמוס מרתק, אודות הקושיא המיוחסת בעולם הישיבות למרן הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל.
ידועה קושיית ה'בית יוסף' (שו"ע סימן תרע), מפני מה קבעו חכמינו את שמונת הימים זכר לנס חנוכה, הרי בפך הקטן שמצאו היה די שמן להדלקה עבור יום אחד? אם כן, לכאורה הנס היה רק שבעה ימים ולא שמונה? אחד התירוצים שכתב ה'בית יוסף' הוא, שמיד כשמצאו את הפך הקטן, החתום בחותמו של כהן גדול, חילקו את השמן לשמונה חלקים ובכל לילה נתנו במנורה חלק אחד. ולמרות שבכל חלק הייתה כמות מועטת של שמן, נעשה נס ודלק עד אור הבוקר. נמצא שבכל הלילות נעשה נס, וגם ביום הראשון.
על תירוצו זה של ה'בית יוסף', מפורסמת בעולם הישיבות קושיא המיוחסת למרן רבי חיים מבריסק זצ"ל: כיצד יצאו ידי חובת מצוות ההדלקה בצורה כזו, הרי התורה ציוותה להדליק את המנורה בשמן זית זך כתית למאור, ואילו שמן זה אינו שמן זית, אלא שמן שנוצר בנס? מקורה של הקושיא בשמו של רבי חיים, הובאה לראשונה בקונטרס 'שערי תבונה' שחובר על ידי מרן ה'סטייפלער' זצ"ל, בבחרותו בשנת תרפ"ה. כמו כן הובאה הקושיא באותן שנים בקונטרס 'יגדיל תורה', במאמרו של מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, בעל ה'חזון יחזקאל', שכידוע עוד זכה לקבל תורה מפי רבי חיים.
אולם שמעתי מהגאון רבי פנחס זַיוֹנְס שליט"א, ששמע מרבו, ראש ישיבת בריסק, הגאון רבי יוסף דוב סולוביצ'יק זצ"ל, נכדו של רבי חיים, ששאל את אביו מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, ואמר לו שלא שמע קושיא זו מאביו ר' חיים, ומסתמא אין השמועה נכונה. וכעין זה כתב הגאון רבי ישעיהו שכטר שליט"א, בקונטרס 'ימי החנוכה', שכן שמע מרבי יוסף דוב.
הגאון רבי מנחם בן מנחם שליט"א, מראשי ישיבת 'תושיה' בתפרח, חיזק גירסא זו וסיפר ששמע כן לפני שנים רבות, מזקן אחד שזכה לראות את רבי חיים מבריסק, ואמר לו כי בילדותו הזדמן לו להיות באכסניא אחת עם רבי חיים, ושוחח עמו על קושיא זו, ומיד הגיב רבי חיים: "אִיך הָאבּ דָאס קֵיינְמָאל נִיט גִיפְרֶעגְט! (אני לא שאלתי זאת מעולם)"…
לעומת זאת, מספר הגאון רבי יצחק סולובייצ'יק שליט"א, ראש ישיבת 'שערי שמחה', שאר בשרו של רבי חיים, שבשנת תשל"ו כשנפטר מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, פגש זקן מופלג אחד מתלמידי ישיבות טעלז וקמניץ, וגם הוא סיפר שרבי חיים הכחיש ששאל קושיא זו, ומאוד התפלא אותו זקן, כי הוא עצמו שמע מפי מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל, בעל ה'ברכת שמואל' קושיא זו בשם רבו רבי חיים.
אלא שמתוך דבריו הבין רבי יצחק סולובייצ'יק, שרבי חיים שאל בצורה מעט שונה, הוא אינו שאל שמחמת ששמן זה נוצר בנס- כיצד מדליקים בו, אלא שאל ששמן כזה חסר בו את דין עשיית ה'כתית', והרי בתחילת פרשת תצוה נאמר ששמן הזית למנורה, עליו להיות כתות במכתשת, ורק טיפה ראשונה כשרה למנורה. ואילו שמן שנוצר על ידי נס, גם אם נאמר שהוא כשמן זית לכל דבר וכשר להדלקה, מכל מקום עדיין לא הייתה כאן כתיתה.
ולפני מספר שנים, כאשר פגשתי את הרב בן מנחם, מסרתי לו את דברי רבי יצחק סולובייצ'יק, ושמח על הדברים שמחה עצומה כמוצא שלל רב.
● ● ●
לעצם השאלה, הוכיח נכדו של רבי חיים, הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל, ראש ישיבת בריסק, הוכחה נפלאה מסוגיא ערוכה בגמרא (מנחות ס"ט, ב') אודות ספינה מלאה חיטים שטבעה באוקיינוס, והעננים העלו עמם את החיטים. הגמרא דנה אם החיטים הללו כשרות להבאת מנחות וללחם הפנים, ותוספות פירשו שם שהיה זה בדרך נס. לכאורה, כיצד שייך לצאת בהן מצוות מנחות, הרי אינן חיטים רגילות אלא חיטים של נס שבאו על ידי העננים? בהכרח שגם דבר שנעשה בנס נחשב כדבר בעצמו, ובהתאם לזאת גם שמן זית שבא בדרך נס הוא שמן כשר להדלקה.
(מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא')