השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?
מאכל הראוי לאכילה כשהוא חי, האם מותר לשרות אותו במים חמים בשבת כדי שיתרכך? • ומה הדין לערות מכלי שני על דברים הראויים לאכילה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ח סעיף ד' (בסוף הסעיף) במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר הרמ"א 'והוא הדין כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שרייה דאסור לשרותו בשבת דהוי גמר מלאכה', ומבאר המ"ב, שמדובר בסוג מאכל שהוא חי ובאופן עקרוני הוא ראוי לאכילה חי ללא בישול, אלא שכשהוא חי הוא קשה וא"א לאכול אותו, ורק כאשר שורין אותו בחמין הוא מתרכך וראוי לאכילה, ועל זה אומר הרמ"א שאסור לשרותו בשבת כיוון שזה גמר מלאכה.
המ"ב מק', מה התחדש כאן? מדוע הרמ"א צריך להוסיף את המילים 'דאסור לשרותו בשבת דהוי גמר מלאכה', והרי למדנו בסעיף שלנו, שכל דבר חי שלא התבשל מער"ש, אסור לשרותו בחמין בשבת ואפילו בכלי שני משום מיחזי כמבשל, וא"כ מה כוונת הרמ"א, תיפוק ליה שכל דבר שלא התבשל אסור לשרות אותו בכלי שני בשבת? ומבאר המ"ב שהחידוש בזה הוא, שאם הוא שורה אותו בשבת יש בזה איסור דאורייתא.
המ"ב מוסיף עוד, שדברים שיהיו ראויים לאכילה ע"י שידיחו אותם בחמים מכלי שני, אסור לעשות זאת ויש בזה איסור דאורייתא וכדלעיל לעניין מליח הישן וקולייס האיספנין.
אסור לבשל בשבת את עלי התה בכלי ראשון, ויש בזה איסור דאורייתא, וכן אסור לערות עליהם מכלי ראשון, כיוון שקיי"ל שעירוי מבשל כדי קליפה, וממילא העירוי שהוא מערה מכלי ראשון את המים החמים על עלי התה, מבשל אותם במקצת כדי קליפה, ועוד אומר המ"ב, שיתכן שאותם עלי התה מוגדרים כדברים שהם 'קלי הבישול', ודברים כאלו גם בכלי שני יש בהם איסור דאורייתא, וכמו לעניין קולייס האיספנין, וכן בהדחה מכלי שני יש איסור דאורייתא, ולכן אסור לבשל עלי תה בשבת, ואסור להניח אותם מכלי ראשון, ואסור לערות עליהם מכלי ראשון, ואסור להניח אותם בכלי שני, ואסור לערות עליהם מכלי שני, וא"כ מה יעשה?
כותב המ"ב ב' עצות, עצה א' היא, לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון בער"ש, וממילא אין בישול אחר בישול, והעירוי השני לא מוסיף על העירוי הראשון, והמ"ב דוחה עצה זו, שהרי למדנו לעיל במ"ב (ס"ק ל"א) שאסור לערות פעם שנייה על דבר שעירו עליו מער"ש, כיוון שיש מקום לחשוש אולי העירוי השני יוסיף לבשל מה שלא בישל העירוי הראשון, ולכן העצה המובחרת היא לבשל את עלי התה מער"ש, ובזה אין בישול אחר בישול, ומותר לו להניחם אח"כ גם בכלי ראשון, וכל זה רק כאשר עלי התה יבשים או עדיין חמים, אבל אם הם לחים שהצטננו, מותר להניח אותם רק בכלי שני, שהרי לח שנצטנן יש בו משום בישול אחר בישול.
השעה"צ מוסיף, שיותר טוב שלא להניח את התמצית של התה בתוך המים הרותחים, כיוון שיש לחוש לשיטות שיש צביעה באוכלין, אלא, יניח את עלי התה בתוך כלי ויערה עליהם מים חמים.
לסיכום: העצה המובחרת לבשל את עלי התה בשבת היא, בשבת עצמה להניח את עלי התה בתוך כוס, ואם הם הצטננו, לערות עליהם מים חמים מכלי שני, ואם הם חמים, לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון ולא להניח אותם בתוך המים החמים כדי לצאת ידי השיטות שיש צביעה באוכלין.