האם מותר לעשות עיסה מבננה מרוסקת?

סימן שכ"א סעיף י"ג- סעיף י"ד "אבל תבואה"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



הוצאת דבש בשבת מתוך כוורת דבורים

מה היא הגדרת מלאכת 'לש'? באיזה שלב מתחייבים על מלאכת 'לש'? האם יש אופן המותר ללוש בשבת? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"א סעיף י"ג  - סעיף י"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

חז"ל החשיבו את הכוורת כמקום גידולו של הדבש, ולכן כאשר רודה דבש מהכוורת, נחשב כתולש מדרבנן וכמו שעוקר פרי מהאילן, אא"כ מדובר שחלות הדבש נעקרו מבעוד יום מהכוורת, או שחלות הדבש התרסקו, שאז כיוון שהדבש זב מאליו, אין איסור ברדייתו.

אחת מל"ט אבות מלאכות היא מלאכת 'לש', והגדרת מלאכה זו היא, שמדביק חלקים שונים, ואם מדובר בקמח, הוא לוקח את גרגירי הקמח ושופך עליהם מים, ומדבק אותם לעיסה אחת, ויש מחלוקת בגמ' בין רבי לבין ר"י בר"י, האם בשפיכת המים כבר מתחייבים משום מלאכת לש, או רק כאשר הוא מגבל את הקמח עם המים והופך אותם לעיסה אחת, דעת רבי, שכבר משעת שפיכת המים לתוך הקמח חייבים על זה משום לש ואפילו שלא גיבל, אבל ר"י בר"י סובר שחייב רק כשיגבל, ועוד נחלקו בדברים שאינם מתגבלים לעיסה אחת, לרמב"ם לא חייבים על זה, אבל יש חולקים וסוברים, שדבר שהוא לאו בר גיבול, הגיבול שלו הוא בשפיכת המים, ואז מתחייב במלאכת לש.

בנתינת מים בדבר שאינו בר גיבול לא חייבים משום מלאכת לש לשיטת הרמב"ם וכנ"ל, והאיסור בנתינת מים על קמח קלי הוא מדרבנן, גזירה שמא יבוא ללוש קמח שאינו קלי, או שמא יבוא ללוש דבר שהוא בר גיבול, ובשבת אפשר לשפוך עליו מים בשינוי, והשינוי הוא בכך ששופך מעט מעט ולא כמות מרובה, ואומר המ"ב, שאפילו החולקים על הרמב"ם מודים ששינוי מעט מעט יועיל, ומבאר הבה"ל, שהשינוי בזה הוא כיוון שמעט מעט זה דרך אכילה, וכיוון שעושה את זה בשעת אכילה, זה חלק מהאכילה שלו ולכן מותר.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים