האם מותר לערוך הגרלה בשבת ב'חברת תהילים'?

סימן שכ"ב - סעיף ו'- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



הטלת גורלות בשבת

מהו האיסור בהטלת גורל בשבת? מהם התנאים שבהם מותר לבעה"ב עם בני ביתו להטיל גורל בשבת? האם יש בעיה בהטלת גורל ביום חול? ומה הדין לגבי הטלת גורל מי יקבל עלייה לתורה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ב סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור בשבת להטיל גורל, ושני סיבות בדבר, או משום שעלולים להגיע לידי מידה ומשקל, שהרי לצורך הטלת הגורל צריך לחלק את החלקים, ולזה צריך לשקול או למדוד את החלקים השונים, או משום שהטלת הגורל דומה למקח וממכר, ובכ"א בהטלת גורל גם ביום חול יש בעיה משום 'משחק בקובייה'.

בעל הבית מותר לו להטיל גורל כדי לחלק חלקים לבני ביתו באופן שעומדים לפניו חלקים שווים, שבזה הטלת הגורל נועדה רק כדי למנוע קנאה בין אחד לשני בחלוקת החלקים, אבל כאשר החלקים אינם שווים, או אפילו אם הם שווים אבל מדובר בשותפים שרוצים לחלוק את החלקים ביניהם, אסור בשבת אא"כ כאשר מתקיימים שני תנאים, גם בעה"ב, וגם חלקים שווים, וכן אין בזה בעיה של משחק בקובייה, כיוון שהחלקים הם שווים, ולא שאחד מקבל חלק גדול והשני חלק קטן, ולכן באופן כזה מותר גם ביום חול וגם בשבת.

שותפים הרוצים לחלק ביניהם, כיוון שהם מקפידים אחד על השני, והראיה, שהרי הם מטילים גורל, יש חשש שמא הם יבואו למדוד ולשקול את החלקים, כדי שיהיו חלקים שווים לצורך הגורל, ויבואו לידי מידה ומשקל, ואסור, ואפילו אם הם שכנים ולא בני חבורה אחת, אסור, כיוון שהדרך היא ששכנים מקפידים אלו על אלו, ואם רוצים לחלק ביניהם ללא הטלת גורל, מותר.

איסור 'משחק בקובייה' הוא משום אבק גזל, כיוון שאין דעתו להקנות בקניין גמור, שהרי הוא חושב שהוא יזכה, ואם הוא היה בטוח שהוא לא יזכה הוא לא היה מקנה, לכן הקניין לא בדעת גמורה, והוי גזל מדרבנן, ואפילו שבעה"ב עם בני ביתו כל המנות הם שלו, והוא מטיל גורל לחלק את החלקים לבני הבית ולכאורה לא שייך בזה משחק בקובייה, בכ"א אולי בני הבית יתרגלו להטיל גורלות, ואז הם יטילו גורלות גם כאשר זה מתנגש עם האיסור של משחק בקובייה.

א"כ יוצא, שבעה"ב עם בני ביתו, רק כאשר החלקים שווים מותר, וכאשר החלקים אינם שווים אסור גם ביום חול משום משחק בקובייה, ובשבת משום מקח וממכר.

יש חולקים ואומרים, שבעה"ב עם בני הבית מותר להטיל גורל גם כאשר החלקים אינם שווים, כי הם לא מקפידים, שהרי הוא נותן להם הכל משלו ולא שייך מידה ומשקל, אא"כ בניו חולקים משל עצמם שאז אסור מנה גדולה כנגד מנה קטנה.

אומר הרמ"א, הטלת גורל אסורה גם ע"י גוי.

המ"ב אומר, שמותר להטיל גורל מי יקבל עלייה לתורה או מי יאמר קדיש וכיוצא בזה, וטעם הדבר הוא, משום שהוא לא מקבל דבר ממשי, והיו מפייסים במקדש בשבת מי שוחט ומי זורק שאין בזה דבר ממשי, ובכ"א מביא המ"ב בשם ספר 'נזר הקודש' שמשמע שמותר להטיל גורל רק מהספר, אבל אסור להטיל גורל ע"י פתקים עם שמות אפילו שהשמות הוכנו מער"ש, אסור, ומובא במ"ב מהדורת 'דרשו' שני טעמים לכך: א. גזירה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות. ב. שמא יכתוב בשבת.

מביא המ"ב מהמג"א, שגורל אסור בשבת גם לדבר מצוה, אבל ביו"ט אפשר אם לא הכין מבעו"י.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים