האם מותר לערב עירובי תחומין כדי לקבל פני חברו שבא מהדרך ?

כ"ו אב תשע"ט - סימן תט"ו- סעיף א'- סעיף ב'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



אדם הרוצה לנחם אבלים האם מותר לעשות עירובי תחומין כדי שיוכל ללכת מחוץ לתחום?האם סעודת נישואי בת ת"ח לעם הארץ נחשבת סעודת מצוה? איך יתכן שלא מברכים בחתונה ברכת 'שהשמחה במעונו'? ומדוע לא מערבין עירובי תחומין בבין השמשות ?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תט"ו סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה

אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה, כגון שרוצה ללכת לבית האבל, או לבית המשתה של נישואין, ואומר המ"ב, שגם בית המשתה של אירוסין בכלל זה, וכן סעודה שעושים לקניין כפי שעושים בזמננו, גם היא בכלל סעודת מצוה, אבל נישואי בת כהן לישראל עם הארץ, או בת תלמיד חכם לעם הארץ, אינה סעודת מצוה, ובשו"ת 'חוות יאיר' כתב, שעכשיו אין לנו עם הארץ שדברו חכמים, ולכן, בזמננו, גם בת כהן לישראל עם הארץ, או בת תלמיד חכם לעם הארץ, זה גם נחשב לסעודת מצוה, אא"כ ידוע שהם מזלזלים במצוות, שאז אינם עדיפים מעם הארץ המוזכר בש"ס.

בת עם הארץ לעם הארץ, הוי סעודת מצוה, אבל אם ידוע שלא ינהגו שם כדת, וירקדו שם בחורים ובתולות יחד, אין מצוה בזה לערב וללכת לשמחם, ויותר מזה כתבו הפוסקים, שבסעודה כזאת לא ראוי לברך 'שהשמחה במעונו', אא"כ בהליכתו לשם יוכל למנע אותם מזה, שאז הליכתו היא מצוה.

אפשר לערב עירובי תחומין לצורך 'הקבלת פני רבו', וכן להקביל חבירו שבא מהדרך, ומביא המ"ב מח', האם מדובר בחברו חכם, או אפילו בחברו שאינו חכם, וכן אדם שרוצה ללכת לפרדס, או לגינות שנמצאות מחוץ לתחום, נחשב לדבר מצוה, שבשביל זה מערבין עירובי תחומין, ודווקא כשזה שמחה של היתר, אבל מה שמצוי בעיירות גדולות, שעוסקים שם בהוללות ובהתערבות זכרים ונקבות, בזה אין לערב, כיוון שזה נקרא דבר עבירה, והשומר נפשו ירחק מזה, ועל זה אמר דוד המלך ע"ה, 'אשרי האיש אשר לא הלך בדרך רשעים'.

אומר השו"ע, שמערבין עירובי תחומין מפני היראה, כגון, שרוצה לברוח מפני הגויים והליסטים, ואומר המ"ב, שלא מדובר בפיקוח נפש, שהרי אם מדובר בפיקוח נפש מותר לברוח ללא עירוב כלל, אלא מדובר שהוא מפחד שמא יצערו אותו, או יקחו את ממונו.

כל הדין הזה שאין מערבין אלא לדבר מצוה ולא לדבר הרשות, זה רק לכתחילה, אבל בדיעבד, גם עירוב שנעשה לדבר הרשות, לא עשה כדין, אבל סומכים עליו.

מביא המ"ב מח' הפוסקים, האם הדין הזה של אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה, נאמר רק כאשר הוא מערב במזון, אבל אם מערב ברגליו, אפשר לערב גם לדבר הרשות, או שהדין הזה נאמר גם במערב ברגליו שאין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה, ובמקום הצורך, יש להקל כדעה הראשונה, שבמערב ברגליו לא נאמר הדין הזה, ויכול לערב גם לדבר הרשות.

לא מערבין עירובי תחומין בבין השמשות, כיוון שזה זמן שהוא ספק אולי זה שייך ליום הבא, אלא העירוב צריך להיות לפני כניסת השבת והיו"ט, ואם עירב, עירובו עירוב, כיוון שאיסור תחומין הוא דרבנן, וספיקא לקולא, שמא בין השמשות הוא היום הבא והעירוב לא חל, או שהוא שייך ליום הקודם, והעירוב חל, וגם הרי א"א לערב ליותר מאלפיים אמה, ממילא זה דרבנן.

אם העירוב בוודאי הונח, אלא ספק אם הוא חל, ספיקא דרבנן לקולא והוא חל, אבל אם ספק האם העירוב חל, בזה לא נאמר ספיקא דרבנן לקולא, והעירוב לא חל.

"אתם עוברים לכל השטויות בהודו, זה סימן שאתם מחפשים רוחניות!"
אנשים כמונו... מה לנו ולחזרה בתשובה?
"אני בטוח שהחרדים מאוכזבים מכך שהגשר נבנה תוך חילול שבת. תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך"
"מי שמתפרנס מהציבור החרדי, צריך להיות טיפש כדי שלא להצביע לו"
"אמרתי להם שהייתה 'שיחה מוסרית' מהפרזידנט של פולין! הגיבו הבחורים: 'אוי, עוד פעם יענקל"ה והבדיחות שלו?!'..."
6 בבוקר, והנה דפיקות עזות נשמעות בדלת, ובפתח עומדים שוטרים...
המוני בית ישראל מצטרפים ללימוד 'הדף היומי בהלכה' עם תחילת לימוד חלק ה' במשנה ברורה
עוברות עשר דקות של סיוט, רבע שעה, חצי שעה. הבן־אדם כבר כמעט מתמוטט.
נכנסתי פנימה, היא דיברה. "אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד, הייתי משלמת אותם בהנאה!"
למה אנו נופלים שוב ושוב בטעות הזו?
"ירושלים, ת"א, ניו-יורק, לונדון, פריז, יוהנסבורג, בואנוס-איירס, מנצ'סטר" – הנהלת 'דרשו' העולמית הודיעה על שורת מעמדי סיום הש"ס שיתקיימו ברחבי העולם עם סיום המחזור הי"ג בדף היומי
הנציגים החילוניים סוברים שבחודש אלול לא נוכל 'להיאבק על כל קול'
הקטע שהכי קשה ללוליין
למד בתיכון, האבא רופא שיניים, נרשם בר"ח אלול ל'אור ישראל' ... והתקבל.
היה נראה לי שרב החובל זומם משהו
הוא קופץ מהגדר, והסבא ...מתעלף!!!
נסעו לחו"ל, נתנו את הדירה לשכנים וכשפתחו אותה...
אם היה לי 'גישמאק' וטעם בלימוד, הייתי אוהב ללמוד. אבל זהו, שאין לי
אחרי שנים,הוא פוגש בכותל את חברו היתום מהחיידר,שישן איתו בספסל בביהכנ"ס
הוא היא תקוע על אם הדרך, בלחץ אטומי, מבט מיואש, ואז הוא נזכר במפתח המאסטר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים