חז"ל אסרו לסכך בקורות עץ שרוחבן ארבעה טפחים (32-38.4 ס"מ, לשיטות השונות) ויותר, כיון שהן דומות לקורות המשמשות לתקרות בתים, וקיים חשש שמתוך כך יבוא האדם לשבת בסוכות תחת תקרת ביתו, הפסולה מן התורה אף כשהיא עשוי מקורות עץ בלבד, שהרי המצוה היא לשבת בסוכה, דירת עראי, ולא בבית בו דרים כל ימות השנה.
איסור זה מכונה 'גזירת תקרה'. והוא אמוּר רק ביחס לקורות וקרשים וכדומה, ולא ביחס לענפים, ולכן מותר לכתחילה לסכך בענפים בכל רוחב שהוא. ומאידך, בקורות עץ – נהוג שלא לסכך כלל, אף כשרוחבן פחות מארבעה טפחים.
ובירושלים, היו שנהגו לסכך ב'פלָפונים' (= נסרי עץ דקים וארוכים), ויש שהורה שאף אלו שנהגו כך, בבואם לרכוש סכך חדש, ראוי להעדיף סכך רגיל על פני ה'פלָפונים'.
ומחצלות העשויות מנסרי עץ דק ('דִּיקְט', 'לְבִיד'), יש שהורה שאין לסכך בהן משום שהן דומות לנסרים שרוחבם ארבעה טפחים; ויש שכתבו שכיון שנסרים אלו אינם דומים לתקרה כלל, מותר לסכך בהם; אך יש מהם שחשש להקל בזה למעשה.
וסכך 'קיינעס' המצוי בזמננו, כשר לסיכוך לכל הדעות, כיון שהקנים שמהם הוא עשוי, אינם משמשים כלל לייצור תקרת בתים.
[שו"ע או"ח תרכט, יח, ומשנ"ב מה; ביאורים ומוספים דרשו, 10, 33 ו־37]
לא לכל הדעות הקיינעס כשר, יש דעות שגם בזה יש גזירת תקרה.
דעת הגר"מ אליהו זצ"ל שאין לסכך בו אלא בסכך ירוק או בבמבוק לא קשור