השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע אסור להשתמש בקערות שלשים בהם בצק חמץ והרי אפשר לנקות אותם? • מה העצה הטובה לגבי כלי חמץ שא"א לנקות אותם? • ובאיזה אופן ניתן להשתמש בפסח במפה שהייתה מונחת על שק קמח? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ב סעיף י' – סעיף י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
דיו שבישלו אותו בשכר שעורים, לא רק שמותר להשהות אותו בפסח, אלא מותר גם לכתוב בו, וטעם הדבר מבאר המ"ב ע"פ מה שמבואר בסעיף הקודם, שחמץ שלפני פסח נפסל מאכילת כלב, מותר להשהות אותו בפסח, ומותר גם להנות ממנו בפסח, כיוון שפקע ממנו שם חמץ.
מוסיף המ"ב שיש בזה חידוש נוסף, שאע"פ שדרך הסופרים להניח את הקולמוס עם הדיו בתוך הפה, ואז יש חשש שמא הוא יאכל מהדיו, והרי מבואר לעיל במ"ב, שאמנם חמץ שנפסל מאכילת כלב לפני פסח מותר להשהות אותו וליהנות ממנו בפסח, ומ"מ אסור לאכול אותו בפסח, כיוון שע"י האכילה הוא 'אחשביה', והאכילה גורמת שהחמץ יחשב כמאכל מדרבנן, אבל כל זה היכן שהוא מתכוון לאכילה, אבל הסופרים המכניסים את הקולמוס לפה ותוך כדי זה הם טועמים מהדיו, הם לא מתכוונים לכך, שהרי הדיו לא ראוי לאכילה, ולכן גם 'אחשביה' אין בזה.
עריבות שלשים בהם חמץ, א"א לסמוך על מה שמנקים אותם היטב, כיוון שא"א לנקר אותם היטב עד שלא ישאר פרורים בגומות ובחריצים שבין נסר לנסר, ובסה"כ יהיה כזית, והכלי מצרף אותם לכזית, ויש איסור להשהות את זה בפסח, והמ"ב אומר, שכל החשש הוא בעריבות גדולות שעשויות מנסרים נסרים, ואז יש חשש שמא בין נסר לנסר יתחברו פירורי בצק, אבל עריבות קטנות העשויות מחתיכת נסר אחת, אפשר לנקות אותם כיוון שאין שם נסרים נסרים שישאר ביניהם חמץ.
העצה לנקות את אותם עריבות שעשויות מנסרים נסרים, היא ע"י שיתן אותם לגוי כדי שבפסח הם יהיו ברשות הגוי, ואחרי פסח יכול לקנות אותם מהגוי בחזרה, או שיטוח אותם בטיט, ועי"ז מתבטל שם חמץ מהם, וכן יעשה בבצק שבכלי נסרים שא"א להוציא אותו, שיטוח בטיט, או יתן לגוי במתנה וכנ"ל, וטוב לעשות כך בכלים שמניחים בהם קמח כל השנה, וכן בכלים שמניחים בהם לחם כל השנה.
מפה שהייתה מונחת על שק קמח, לא מועיל לה ניעור, וצריכה כיבוס כדי להשתמש בה בפסח.