האם מותר לנגוע במוקצה?

סימן שכ"ב - סעיף א'- סעיף ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



ביצה אסורה שנתערבה בביצים המותרות

מדוע ביצה שנולדה בשבת אסורה באכילה? למה התירו חז"ל נגיעה במוקצה בשבת, ואילו נגיעה בביצה אסרו חז"ל? מדוע אסרו חז"ל לטלטל פירות שנפלו מן העץ בשבת? ומה הדין כאשר רוצה לטלטל פירות אלו לצורך עניים? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ב סעיף א'  - סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

ביצה שנולדה בשבת אסורה באכילה ובטלטול, וטעם הדבר, כיוון שגזרו חז"ל על ביצה שנולדה בשבת, אטו ביצה שנולדה בשבת שאחר יו"ט, וכאשר יו"ט חל להיות ביום שישי והביצה נולדה בשבת, הביצה אסורה באכילה מעיקר הדין מדאורייתא, כיוון שהכלל הוא, שכל ביצה שנולדת היום, מאתמול היא כבר נגמרה במעי התרנגולת, נמצא א"כ, שביצה שנולדה בשבת נגמרה ביום שישי, וכאשר יום שישי הוא יו"ט, יוצא שיו"ט הכין לשבת, והרי כתוב בפסוק 'והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו', יום חול מכין לשבת, אבל אין יו"ט מכין לשבת, ולא שבת מכינה ליו"ט, ולכן גזרו חז"ל, שביצה שנולדה בשבת אסורה באכילה, וגם אסורה בטלטול כיוון שאין מה לעשות בה.

לא רק שהביצה עצמה אסורה, אלא גם אם אותה ביצה נתערבה בביצים אחרות של היתר, כל התערובת כולה אסורה, ואפילו שיש אלף ביצים של היתר מול אותה ביצה של איסור, כל הביצים כולם אסורות, משום שהאיסור של ביצה שנולדה בשבת, הוא איסור שיש לו מתירין, שיכול להמתין לאחרי שבת והביצה תהיה מותרת, ודבר שיש לו מתירין, אפילו באלף לא בטיל.

יכול אדם לכוף כלי על הביצה שלא תשבר, אבל שלא יגע בביצה באמצעות הכלי, וכן שלא יגע בביצה עצמה, ואע"פ שכל מוקצה מותר בנגיעה, מבאר המ"ב, שביצה מתנדנדת מאוד בקלות, ולכן אסור לגעת בה.

שבת שלאחר יו"ט, כלומר, יו"ט שחל להיות ביום שישי, או לפניו, כלומר, יו"ט שחל להיות ביום ראשון, נולדה בזה אסורה בזה, ולמעשה סעיף ב' הוא המקור של סעיף א', וגזרו ביצה שנולדה בשבת אטו ביצה שנולדה ביו"ט שאחר השבת, או בשבת שאחר יו"ט.

פירות שנשרו מהאילן בשבת, אסורים בטלטול, ויש בזה ב' טעמים, טעם א', גזירה שמא יעלה על האילן בשבת ויתלוש ויעבור על איסור דאורייתא, טעם ב', כיוון שבכניסת שבת הפרי היה מחובר, והיה מוקצה, ומיגו דאתקצאי בבין השמשות, אתקצאי לכולא יומא, ואפילו אם יש לו ספק האם הפרי נשר בשבת או לפני שבת, אסור, ומבאר השעה"צ שהטעם הוא כיוון שזה דבר שיש לו מתירין, ודבר שיש לו מתירין, גם בספק איסור צריך להחמיר, ומאותה סיבה, שעד שיאכלנו באיסור, יאכלנו בהיתר, וימתין למוצ"ש, ובמוצ"ש מותר מיד, וא"צ להמתין 'בכדי שיעשו', כי המתנה 'בכדי שיעשו' היא רק כאשר נעשתה עבירה בשבת וכדי שלא יהנה ממלאכת שבת, אבל בפירות שנשרו שזה גזירה בלבד שמא יהיה עבירה, כיוון שזה רק חשש, מותרים במוצ"ש מיד.

המ"ב מוסיף כאן להביא מהגמ', שפירות שנשרו מהאילן, גם אם רוצה אותם לצורך מצוה להאכיל לעניים, אסור, אע"פ שכתוב שמאכילין את העניים דמאי, בכ"א שבות דרבנן לא התירו חז"ל גם במקום מצוה.  

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים