האם מותר למלאות מי גשמים מצינור שעל הגג?

כ"ב בשבט תשע"ט - סימן ש"נ- סעיף ב'- תחילת סימן שנ"ב

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע אסור לרוק מרה"ר לרה"י?אדם ההולך ברה"ר ונתלש רוק מפיו כיצד עליו לנהוג? ובאיזה אופן מותר לרוק מרשות לרשות? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ש"נ סעיף ב' – סימן שנ"א סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור לאדם לעמוד ברשות אחת, ולרוק או להשתין אל עבר רשות אחרת, כיוון שיש בזה משום הוצאה מרשות לרשות מדאורייתא, ואפילו אם הוציא פיו ואמתו לחוץ, כלומר, שפיו ואמתו נמצאים באותה רשות שהדברים נחו שם, בכ"ז יש בזה איסור מדאורייתא של הוצאה מרשות לרשות, ומבאר המ"ב, שכיוון שגופו נמצא ברשות אחרת, זה נחשב כמו שהדבר נעקר מגופו שנמצא ברשות אחרת, וממילא העקירה הייתה ברשות אחת, וההנחה הייתה ברשות אחרת, ויש כאן הוצאה מרשות לרשות.

הלכה זו שיש איסור הוצאה גם כאשר פיו ואמתו נמצאים באותה רשות שהדברים הונחו שם, זה ספק בגמ' עירובין צט. וכיוון שהגמ' נשארה בספק, השו"ע פסק להחמיר, ומביא המ"ב שהגר"א אומר, שזה הכל כאשר מדובר ברשויות דאורייתא, אבל באופן כזה כשעומד בכרמלית, ואמתו או פיו נמצאים ברה"ר או ברה"י, אין בזה משום הוצאה מרשות לרשות, כיוון שאנחנו מחמירים רק ברשויות דאורייתא, ולא בדרבנן.

אדם שהולך בשבת ברה"ר, ויש לו רוק בפיו שנתלש מגופו ומוכן לזורקו, י"א, שלא ילך ד' אמות ברה"ר עד שירוק, מכיוון שהרוק מוכן לזורקו, אנחנו רואים את זה כמו שהוא נתלש מגופו ואינו חלק מגופו, והוא נחשב למשא, והוי כמעביר חפץ ברה"ר ד' אמות, והמ"ב אומר, שמאותו טעם אסור לו לצאת עם רוק זה מרשות לרשות.

צינור שעובר לאורך הגג ובולט החוצה מהגג, או מזחלה שהיא לאורך הבניין כדי לקלוט לתוכו מי גשמים, כיוון שהוא בתוך ג' טפחים לגג, אנחנו רואים אותו כחלק מהגג, והוא מוגדר כרה"י דהיינו, כהגג עצמו, ואע"פ שבצינור עצמו אין ד' טפחים, ואחד מתנאי רה"י הוא שיהיה באותו מקום ד' טפחים, אבל כיוון שהוא סמוך תוך ג' טפחים לגג, יש כאן דין של לבוד, ונחשב כחלק מהגג, ונידון כרה"י, וכאשר מצמידים כלי אל המזחלה כדי לקלוט בכלי את מי הגשמים, יש בזה הוצאה מרשות לרשות, דהיינו, הוצאה ממזחלה שנחשבת רה"י, אל עבר רה"ר, וזה הכל כאשר מצמיד את ידו אל המזחלה, אבל אם יש הפסק אוויר בין ידו למזחלה, ואפילו הפסק לא גדול אלא פחות מג' שאפשר לכאורה לומר לבוד, בכ"א דין לבוד לא מחבר את היד, את הכלי שקולט את מי הגשמים למזחלה, וממילא אין קשר בין ידו בין הכלי לבין המזחלה, ולא נחשב שקולט מרה"י, ואם יש הפסק של ג' טפחים בין הצינור או המזחלה לגג, אנחנו לא רואים אותם כרה"י, שהרי הם רחוקים ממנו, ויכול להצמיד את היד אל הצינור או המזחלה ולקבל המים, ואם יש בהם ד' על ד', או אפילו אין בהם ד' על ד' והם למעלה מי', אסור, כיוון שהם רה"י.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים