האם מותר למוהל לעשות בשבת את הברית הראשונה בחייו?

כ"ז חשון תשע"ט- סימן של"א- סעיף י'- עד סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע יש להחמיר במילה בשבת שלא ימול מוהל אחד ויפרע מוהל שני?מה החידוש בכך שאבי הבן יכול למול את בנו בשבת? ומדוע אסור ליילד את הבהמה בשבת?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"א סעיף י' – סימן של"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אדם שלא מל מעולם, אסור לו למול פעם ראשונה בשבת, כיוון שחוששים שמא לא ימול כהוגן, ונמצא מחלל שבת שלא כהוגן, וכן אם שלא פרע מעולם, לא יפרע פעם ראשונה בשבת, שמא לא יפרע כדין, ונמצא שחילל שבת שלא לצורך, אא"כ הוא מל אפילו פעם אחת בלבד, שאז מותר לו למול בשבת.

אומר המ"ב, מוהל שאמר שמל פעם אחת בחול, נאמן, ולא צריך להביא ראיה על כך, ועוד אומר המ"ב, שיש להחמיר לכתחילה שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת שזה ימול וזה יפרע, אלא המל יפרע, כי אם נחלק את המילה לשני אנשים, נמצא שהמל לא השלים את המצוה, שהרי לא פרע, וא"כ חילל שבת שלא לצורך, ולכן יש להחמיר בזה לכתחילה, והרבה אחרונים כתבו שיש להקל בזה, ויכולים לחלק את המילה לשני אנשים, עוד מביא המ"ב בשם החכמת אדם, שעכ"פ לא יכבד ג' בני אדם, אלא הפורע יהיה המוצץ ולא יחלק את הפריעה לפעמיים, שאם לא ישלים את הפריעה נמצא מחלל שבת, אבל הישועות יעקב דחה זאת, וכתב שהמציצה היא עניין בפ"ע ויכולה להיעשות ע"י אחר.

אומר השו"ע, גם אבי הבן יכול למול בשבת, ומבאר המ"ב שהחידוש בזה הוא, כיוון שיש מי שאומר שאבי הבן אסור לו למול בשבת מכיוון שמכוון לתיקון בנו, קמ"ל שלא חוששים לכך, כי כל אחד שמל הוא גם רוצה לתקן, ובכ"א התורה התירה את המילה.

אסור ליילד את הבהמה בשבת, ומבאר המ"ב, משום טירחה יתירה.

לא מסירים את גלד המכה של הבהמה, ולא סכים אותה בשמן, וה"מ כשהמכה כבר נתרפאה ולכן אין לטרוח בשביל הבהמה כדי לענג אותה, אבל בתחילת המכה שיש לה צער, מותר.

אם אכלה הרבה כרשינים ומצטערת, יכול להריץ את הבהמה בחצר כדי שתתייגע ותתרפא, ואע"פ שזה רפואה ואסור משום שחיקת סממנים, זה הכל באדם, אבל בבהמה כיוון שאין אדם בהול כ"כ על הרפואה של בהמתו, ולכן חז"ל לא גזרו על רפואה בשבת לעניין הבהמה, ומוסיף המ"ב, ה"ה כשהבהמה קרובה למיתה שאז ודאי הוא בהול שהבהמה לא תמות, מותר, כיוון שאם לא תתיר לו, הוא יבוא לידי שחיקת סממנים ושאר מלאכות דאורייתא.

חז"ל התירו לעבור על חובל בבהמה בהקזת דם ע"י גוי, כיוון שמתוך שאדם בהול על ממונו, אם לא נתיר לו, יבוא לעשות בעצמו איסור דאורייתא, ואפילו הבהמה רק חולה, מותר ע"י גוי להקיז לה דם כדי לרפאות אותה משום צער בע"ח, אבל להקיז לסוס כדי שיאכל יותר, אסור, ואם הבהמה הולכת למות, מותר מסיבה נוספת כיוון שאדם בהול על ממונו. 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים