מלאכת 'מלבן' – כיבוס
* ה'מלבן' את הצמר, הוא אחד מל"ט 'אבות' מלאכות האסורות בשבת. הליבון הוא ניקוי הצמר הגולמי מהלכלוך שדבק בו לפני גזיזתו. ו'תולדה' של אב מלאכה זה, היא כיבוס בגדים.
* אסור לכבס בשבת בגדים העשויים מעור רך. ועור קשה – נחלקו הפוסקים אם יש בו איסור כיבוס; ואין להקל בדבר. אך בניגוד לבגדי בַּד, מותר להשרות בגדי עור במים או להרטיבם.
* בגד העשוי מקשה אחת פלסטיק, ניילון, או חומר סינתטי אחר, שהמים אינם חודרים לתוכו – לדעת פוסקים רבים יש לנהוג בו כדין בגדי עור, האמוּר לעיל. ויש שהורה כי אין בו איסור כיבוס.
הסרת לכלוך מבגד ומנַעל בשבת
* בגד שהתלכלך בעפר יבש או באבק – אם הוא בגד שרגילים להקפיד על ניקיונו מעפר ומאבק, אסור לנערו, וכל שכן שאסור להסיר את העפר והאבק בידיים, או באמצעות מברשת בגדים. ובגד שמקובל להקפיד על ניקיונו, היינו בגד חדש, או שנראה כחדש, ואשר צבעו כהה. ובגד שלא מקובל להקפיד על נקיונו מעפר ומאבק, הוא בגד בצבע בהיר, או בגד ישן.
* בגד שנדבק בו לכלוך של בוץ, או תבשיל, וכיוצא בהם – אם אין בהסרת הלכלוך משום איסור 'טוחן', ולאחר הסרת ממשות הלכלוך ישאר כתם על הבגד, מותר להסירו.
* מי שנעליו התלכלכו בטיט ובבוץ – לדעת השולחן ערוך אסור לשפשפן בשבת בקרקע, ולדעת הרמ"א מותר. ונחלקו האחרונים אם ראוי לבני אשכנז להקל בדבר. ואף לדעת המקלים, אסור לשפשף את הנעליים בקרקע במקום שיש בו שקע.
* מי שנעלי העור שלו התלכלכו בטיט ובבוץ– אסור לשפשפן בשבת בסף המתכת שבפתחי הבתים. ואם מחכך את הנעליים בנחת, מותר. ונחלקו הפוסקים אם דין זה אמור גם בנוגע לנעלי העור שבזמננו. ובטיט יבש – יש להחמיר גם משום איסור 'טוחן', כדלהלן.
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הטוחן'. ויש מהראשונים שכתבו שדבר שנטחן, או שבתחילתו לא היה גוף אחד, אין בו איסור טוחן. וכן פסק הרמ"א. בגד שנדבק בו לכלוך של בוץ או תבשיל וכיוצא בהם – אם הלכלוך יבש, פעמים שיש בהסרתו איסור 'טוחן', כגון אם מדובר בבוץ, או בתבשיל שיש בו איסור טוחן.
קיפול בגדים בשבת
* אסור לקפל בשבת בגדים לפי קפליהם הקבועים. ובגד לבן וחדש שטרם כּובַּס – מותר לקפלו לצורך שימוש בבגד בהמשך השבת כשאין לו בגד חלופי, והקיפול מתבצע בידי אדם אחד, ובאוויר.
* קיפול בגד בצורה מזדמנת, כלומר שלא לפי הקפלים הקבועים – מותר מן הדין אף כשלא מתקיימים התנאים הנ"ל בנוגע לקיפול לפי קפלים קבועים. ורצוי להחמיר.
* הקבועים עם תלייתם על קולב או כסא – יש אומרים שאינם בכלל איסור קיפול בגדים האמור לעיל; ויש חולקים.
* אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אסורה מדרבנן. כיֶתר איסורי שבת מדרבנן, מכונֶה איסור זה בשם 'שבות', ואמירה לגוי לעשות איסור דרבנן מכונָה 'שבות דשבות', ומותרת במקרים שונים.