יום רביעי כ"ב בחשוון תש"פ
האם מותר לטלטל מוקצה בשבת באמצעות מקל?
מותר לטלטל 'מוקצה' בטלטול 'מן הצד', דהיינו באמצעות חפץ המותר בטלטול, וכגון לנער מוקצה מעל השולחן על ידי הטיית השולחן. ואין ההיתר אלא כשהטלטול נעשה לצורך דבר המותר, כגון כדי לפנות את השולחן; אבל אם הטלטול נעשה לצורך המוקצה עצמו, כגון שמנערו מעל השולחן לפינת החדר כדי לשומרו – אסור.
וטלטול באמצעות חפץ אחר, כגון מקל – יש אומרים שזהו גם כן טלטול מן הצד, ויש אומרים שהוא נחשב לטלטול רגיל. ויש שכתב שאם מטלטל את המוקצה באמצעות חפץ שאין הדרך לטלטלו באמצעותו, וכגון שדוחף מוקצה מעל גבי השולחן באמצעות כסא – הרי זה נחשב לטלטול מן הצד אף לדעת המחמירים.
[משנ"ב תמו, יא; ביאורים ומוספים דרשו, 18-19]
האם מותר לדחוף מוקצה בשבת באמצעות הרגל?
טלטול מוקצה בגופו – כאשר יש בכך שינוי מדרך הטלטול הרגילה של חפץ זה – מותר. ואף כאשר מטרתו של המטלטל היא לצורך המוקצה עצמו, כגון כדי לשומרו מנזק. ולכן, לדוגמה, המוצא שטר כסף על הקרקע בשבת, רשאי לדוחפו ברגלו למקום סתר, כדי להטמינו עד למוצאי השבת. אולם, אין לטלטל בצורה זו אלא בשעת הצורך.
ויש מגדולי האחרונים שאסר טלטול מוקצה בגופו, ואף כאשר הוא נעשה לצורך דבר המותר, כגון כדי לפנות את המקום שבו נמצא המוקצה. וטלטול בגופו כאשר המטרה אינהּ טלטול המוקצה כלל, וכגון שמטלטלו ברגליו בדרך הילוכו – מותר לכל הדעות.
[ביאורים ומוספים דרשו תמו, 19, ו־שח, 19-20]
מי שמצותיו דומות לפת חמץ – האם צריך לחשוש שיש פת חמץ בביתו בפסח?
מי שמצותיו דומות לפת חמץ העלולה להימצא ברשותו, וכגון אלו מבני ספרד הנוהגים לאפות מצות עבות הדומות לפת חמץ; וכן אלו מבני אשכנז האוכלים מצות מכונה, במידה והן דומות בצורתן וּבְמִרְקָמָן למצות חמץ הרבוּעוֹת הנאפות בימות השנה – לדעת השולחן ערוך, אם מוצא בביתו פת בפסח במקום שאינו יודע כי הניח בו את מצותיו, אינו צריך לחשוש שזוהי פת חמץ, אלא אם כן מצא את הפת במקום שיש סבירות להניח כי לא בדקוֹ כדין לפני הפסח. וכן פסק החזון איש.
אולם, לדעת המשנה ברורה, על פי ביאורו בדעת גדולי הראשונים, אין להקל בדבר אלא לענין אכילת הפת לאחר הפסח, אך לא בפסח עצמו.
[שו"ע תמו, ד, משנ"ב יב-יג, וביה"ל ד"ה מותר; ביאורים ומוספים דרשו, 20]