מהלכות רפואה בשבת
* במקרה של שֶׁבֶר עֶצֶם, ישנם מקרים שבהם קיים חשש לסכנה, ואזי יש לחלל את השבת אף במלאכה דאורייתא לצורך הטיפול בשבר, וישנם גם מקרים שבהם קיימת 'סכנת אֵבָר'.
* איסור עשיית פעולה לצורך רפואה עבור מי שאינו מוגדר כ'חולה', הוא ברפואה המועילה בדרך טבעית; אבל רפואה סגולית מותרת אף למי שאינו מוגדר כ'חולה'.
* צידת נחשים ועקרבים באמצעות 'לַחַשׁ', הגורם להם שלא יוכלו לזוז ממקומם – פעולה שהיתה מוכרת בזמנים עברו – מותרת בשבת.
הוצאת דם וטיפול בפצעים בשבת
* החובל באדם או בבעל חיים בשבת ויצא ממנו דם, עובר על איסור דאורייתא. וכאשר אין לאדם צורך בדם – הרי זו מלאכה 'שאינה צריכה לגופה', שלדעת רוב הפוסקים אסורה רק מדרבנן.
* אסור ללחוץ על פצע פתוח בשבת, בין ישירות ובין באמצעות התחבושת בשעת החבישה וכדומה; מפני שהדבר גורם ליציאת דם הבלוע בבשר.
* נחלקו הפוסקים אם מותר להניח בגד או מגבת על גבי פצע מדמֵּם: יש האוסרים משום שצובע את הבד, ויש שמתירים משום שזו צביעה ב'דרך לכלוך'. ובשעת הדחק ניתן להקל.
מכללי פיקוח נפש בשבת ובחול
* פיקוח נפש דוחה את השבת, שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", ודרשו חכמינו ז"ל: "וחי בהם – ולא שימות בהם". ולכן, מותר לחלל שבת אף במלאכות דאורייתא כדי להציל נפש מישראל, בין קטן ובין גדול; ואף מי שספק אם הוא גוי או ישראל.
* פיקוח נפש של גוי אינו דוחה שבת. ובמקרה שההימנעות מהצלת הגוי עלולה להתפרסם ולגרום לשנאה עד כדי סכנת נפשות לישראל – מותר לעבור אף על איסור דאורייתא כדי להצילו.
* היתר חילול שבת לצורך פיקוח נפש, הוא אף לצורך הארכת חייו של אדם גוסס, או פצוע באורח אנוש, שברור כי בדרך הטבע אין לו כל סיכוי לחיות יותר מדקות אחדות.
* היוצא אל מחוץ לתחום לצורך 'פיקוח נפש' – אינו צריך להסיר מעליו את הבגדים שאינם הכרחיים לו; וכשאין איסור 'הוצאה' בדבר – נחלקו הפוסקים אם רשאי לישא בידיו חפצים שלו.
* שריפה שפרצה בשבת ויש בה חשש סכנה לחיי אדם, חובה לכבותה. ולכן, אם פרצה דליקה בדירה שבבית משותף, או בבית שהאש עלולה התפשט ממנו לבתים אחרים – יש לכבותה.
* כל אדם מישראל מחויב להציל את זולתו מסכנה, וכפי שנאמר: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". וכאשר פעולת ההצלה כרוכה בסיכון משמעותי לאדם הבא להציל – אינו מחויב להציל.
הטיפול ביולדת בשבת
* אשה הנוטה ללדת, מוגדרת – משָׁלָב מסוים של תחילת הלידה – כחולה 'שיש בו סכנה', ומותר לחלל את השבת עֲבורהּ אף במלאכה דאורייתא, אלא שלכתחילה יש לעשות את המלאכות בשינוי.
* מותר לבעלה של היולדת או למלווה אחר, להצטרף אליה לנסיעה בשבת לבית החולים, גם כאשר הדבר כרוך באיסור; ואף רצוי לעשות כן.