האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול מבישולי עכו"ם?

ה' חשון תשע"ט- סימן שכ"ח סעיף י"ט- סעיף כ"ג

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



כלים שבישל בהם גוי צריכים הגעלה? מדוע אסור לקחת תרופות בשבת? למה אסור להשתמש ברור תפל בשבת? ובאיזה אופן מותר להשתמש בקילורין לצורך רפואת העין? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ח סעיף י"ט – סעיף כ"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

חולה שאין בו סכנה מותר לאכול תבשילים שבישל הגוי, ואומר המ"ב, שיש כאן חידוש גדול, שאע"פ שקיי"ל שחולה שאין בו סכנה אסור לאכול מאכלים או לשתות משקים שיש בהם איסור דרבנן, בכ"ז מותר לו לאכול מבישולי עכו"ם, והחילוק בין הדברים הוא, שבישולי עכו"ם המאכל מצד עצמו הוא מאכל של היתר, וכל הבעיה היא במה שהגוי בישל אותו, וכיוון שכך, באופן כזה חז"ל לא אסרו את המאכל לחולה שאין בו סכנה, וכל ההיתר הוא רק כאשר אין לו אפשרות להשיג מאכל של היתר.

מביא המ"ב נידון, בכלים שעכו"ם בישל בהם האם הם צריכים הגעלה, ואומר, שכיוון שיש בהם בליעות של בישולי עכו"ם, הם צריכים הגעלה, ואפילו כלי חרס שלא מוכשר בהגעלה, בכ"א כיוון שמדובר בבישולי עכו"ם, ע"י שמגעילים אותו ג' פעמים, הוא כשר, ובדיעבד, אדם שבישל בכלים שהעכו"ם בישל בהם, המאכל מותר באופן שיש במאכל רוב כנגד בישולי העכו"ם, ויש כאלה שאומרים, שכלי שבישל בו עכו"ם א"צ הגעלה, והמ"ב אומר, שאפשר לסמוך עליהם לעניין כלי שבישלו בו לחולה בשבת, שא"צ הגעלה אם בישל בו גוי.

אסור לאדם ליטול תרופה בשבת, שחששו חז"ל שכיוון שאדם בהול על רפואתו, הוא יבוא לטחון סממנים לצורך כך, ויעבור על איסור דאורייתא, ולכן גזרו חז"ל, שמי שיש לו מיחוש, אסור לו ליטול תרופה בשבת, ובכ"ז אע"פ שאסור לאדם לתת יין לתוך העין לצורך רפואת העין, אבל מותר לאדם להניח יין ע"ג העין באופן שלא מכניס את היין לעין, שאז נראה הדבר שמשתמש ביין לרחיצה ולא לרפואה.

רוק תפל, דהיינו, רוק של אדם שקם משנתו שהוא רוק חזק, כיוון שלא משתמשים בו לרחיצה כי הוא מאוס, א"כ הוא חמור יותר ואסור להניחו אפילו ע"ג העין, שהרי ניכר הדבר שעושה זאת לרפואה.

יש היתר בקילורין להניח אותם ע"ג העין כאשר שרה אותם מער"ש, שאז נראה הדבר כרחיצה בעלמא, ודווקא כשלא סוגר ופותח את העין, דא"כ, נראה הדבר שזה לרפואה, ואע"פ שאותו אדם יודע שהוא מניח את הקילורין על העין למטרת רפואה, בכ"א כיוון שהתירו לו רק לשרות מער"ש, יש בזה היכר ואין חשש לשחיקת סממנים, מק' המ"ב, למה לעיל התרנו להניח יין ע"ג העין ואין חשש שהוא עצמו יודע שנתינת היין ע"ג העין היא לרפואה, ואילו לעניין קילורין, לא מספיק אלא צריך לשרות אותם מער"ש כיוון שהוא יודע שזה לרפואה? מבאר המ"ב, שכיוון שקילורין עושים רק לרפואה, הצריכו היכר נוסף, משא"כ לגבי יין שיש שמניחים אותו לרחיצה, בזה באופן שמניח את היין ע"ג העין, מותר.

מעבירים גלדי המכה וסכין אותה בשמן, ומבאר המ"ב, כיוון שסיכה בשמן היא גם דרך בריאים, אבל לא יסוך בחלב כיוון שהוא נימוח וכנראה שלא עושים את זה לרחיצה בעלמא, ואפילו בגמר מכה שזה לא לתענוג, מותר, ואע"פ שלעניין בהמה אסור לעשות דברים של תענוג משום טירחה, בכ"א אצל אדם התירו, אבל לא יניח שמן וחמין מעורבים יחד, כיוון שזה לרפואה ואין זה דרך בריאים, וכן לא יתן ע"ג מוך, אבל נותן שמן וחמין מעורבים חוץ למכה ושותת ויורד לתוכה.

מותר להניח ספוג וחתיכות בגדים יבשים וחדשים, כיוון שזה לא לרפואה אלא רק כדי שהבגדים לא ישרטו את המכה, ודווקא שאינם ישנים שאז הם מרפאים, וגם בזה, רק אם הישנים לא היו על המכה, אבל אם כבר היו על המכה, אפילו ישנים מותר, כיוון ששוב אינם מרפאים.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים