האם מותר להוציא שן בשבת?

סימן שכ"ח סעיף ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מהי ההגדרה של ' מכה של חלל'? באיזה אופן מחללים שבת על כאב שיניים? ומה הדין כאשר יש לאדם מיחוש באחד מהאברים הפנימיים? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ח סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

מכה של חלל מוגדרת כחולי שיש בו סכנה ומותר לחלל עבורו את השבת, וכוונת הדבר 'מכה של חלל' הוא, מכה בחלל הגוף, דהיינו, כל חולי שהוא באחד מהאברים הפנימיים של האדם, וחלל הגוף הוא מהשיניים פנימה, והשיניים עצמם ומושב השיניים, דהיינו, החניכיים, גם הם מוגדרים כחלל הגוף, וכאשר יש בהם מכה, זה מוגדר כדבר שיש  בו סכנה, ומותר לחלל עליו את השבת.

האופן המותר לחלל את השבת במכה של חלל, הוא דווקא באופן שיש שם קלקול, דהיינו, מכה או בועה וכיוצא בזה, אבל מיחוש בעלמא באחד מן האברים הפנימיים, לא מוגדר כפיקוח נפש.

השו"ע מדבר על שני דוגמאות קיצוניות, א. קלקול באחד מהאברים הפנימיים. ב. מיחוש באחד מהאברים הפנימיים, אבל במקרה ביניים, דהיינו, כאב חזק באחד מהאברים הפנימיים, שזה לא קלקול, אבל זה גם לא מיחוש אלא כאב חזק, בבה"ל נשאר בצ"ע בזה, ובסוף דבריו אומר, שכאשר יתכן שהכאב החזק הזה מורה על קלקול שיש באחד מהאברים הפנימיים, באופן כזה מותר לחלל את השבת, שהרי הכאב החזק יוצר ספק אולי מדובר גם בקלקול שנראה באחד מהאברים הפנימיים.

המ"ב מביא בס"ק ח', אדם שיש לו כאב בשיניים, בכאב משמעותי מותר לחלל את השבת כמבואר לעיל, אבל יש חילוק, שכאשר החולה או שיש רופא שאומרים שהכאב שיניים שיש לו אינו מצריך חילול שבת, לא מחללים עליו את השבת, אבל מחלת 'צפידנא' שהיא מחלת השיניים, שזה מוגדר כפיקוח נפש, אע"פ שיש רופא או החולה אומרים שזה לא פיקוח נפש, אבל כיוון שחז"ל קבעו שהמחלה המסוימת הזאת היא מחלה שיש בה פיקוח נפש, מחללים עליה את השבת.

אדם שיש לו כאב בשיניים, ורפואתו היא להוציא את השן, מותר ע"י גוי, ומבאר המ"ב, שהוצאת השן כרוכה באיסור דאורייתא של חובל, שהרי יוצא דם בהוצאת השן, לכן מותר רק ע"י גוי, ואע"פ שכאב שיניים מוגדר כמכה של חלל, ומדוע מותר רק ע"י גוי ולא גם ע"י ישראל? מבאר המ"ב, שהוצאת השן היא לא רפואה ידועה ויתכן שזה יזיק לו, ולכן מותר רק ע"י גוי (הבה"ל דן, מהיכי תיתי שהוצאת השן כרוכה באיסור דאורייתא, הרי הדם שיוצא בהוצאת השן, זה פס"ר דלא ניחא ליה?) עכ"פ כאשר הדם סובל בשיניו ורוצה תרופה שמרפאה את השן, מחללים על זה שבת, אבל הוצאת השן שהיא לא רפואה ידועה ויש בזה גם סכנה, מותר רק ע"י גוי, ומביא המ"ב עוד, שאע"פ שהיהודי מסייע לגוי בהוצאת השן ע"י פתיחת פיו, מסייע אין בו ממש, ושלא כדברי הט"ז שמחמיר במסייע.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים