האם מותר להוציא ספר תורה לקריאת 'זכור' שעושים רק עבור נשים?
לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת 'זכור' נחלקו הפוסקים:
דעת החינוך (מצוה תרג) שאינן חייבות בזכירת מעשה עמלק כיון שאינן מצוות להלחם. וכן כתבו בשו"ת אבני נזר (או"ח סימן תקט) ובשו"ת תורה לשמה (סימן קפז), וכן הכף החיים (ס"ק ל) וכן הורה החזו"א (טעמא דקרא עמוד רלו ) שאין נשים חייבות לשמוע קריאת פרשת 'זכור' [וראה בכף החיים (ס"ק ל) שמצות קריאה אין להן, שהיא מדרבנן, אבל מצות זכירה יש להם מהתורה שאינה מצות עשה שהזמן גרמא].
מאידך, בשו"ת בנין ציון החדשות (סימן ח) הביא בשם רבי נתן אדלר, שהן חייבות לשמוע קריאת 'זכור' וכן נקט להלכה, וכן כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קו"א אות קב) שלפי הדעות שחיוב 'זכור' הוא מהתורה גם נשים חייבות בזה מהתורה. וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט סימן סח אות א) שכך התפשט המנהג ברוב קהילות ישראל שנשים הולכות לשמוע קריאת 'זכור', וכן הורה הגר"מ פינשטיין (הליכות בת ישראל עמוד רצז). ובשו"ת שבט הלוי (ח"ג סימן סה אות ב) כתב שכיון שנשים אינן נזהרות לזכור מעשה עמלק, יש להן חיוב לשמוע פרשת 'זכור' לא מחיוב הקריאה אלא מצד חיוב הזכירה על כל פנים.
ונהוג בקהילות רבות שעושים מנינים מיוחדים לקריאת פרשת 'זכור' לנשים, ומוציאים ספר תורה במיוחד עבור קריאה זו, ובשו"ת מנחת יצחק (שם) כתב שיש להחמיר שלא לקרות בספר תורה רק עבור נשים, ואפילו אם ישנן עשר נשים, ואף הנוהגים לעשות כן, מכל מקום אין לברך על קריאה זו, כיון שלדעת כמה מן הפוסקים נשים פטורות מקריאה זו. וכן הורה הגרי"ש אלישיב (הליכות בת ישראל עמוד רצו) שאם עושים מנין מיוחד לקריאת נשים, יש להקפיד שיהיו במנין הזה עשרה אנשים, ובטעם הדבר כתב בהליכות בת ישראל (שם) שכיון שנפסק בשו"ע (סימן קמו סעיף ב) שקריאת פרשת 'זכור' צריכה להיות בעשרה כיון שהיא מדאורייתא, לכך צריך עשרה אנשים, כי נשים אינן מצטרפות למנין עשרה [ראה בשו"ת בנין ציון הנ"ל שגם כתב סברא זו].
העדויות הסותרות על מנהגו של אדונינו הגר"א זי"ע בקריאת המילה 'זכר' שבפרשה
מקור דברי המשנ"ב באופן קריאת המילה 'זכר' בצירי או בסגול בקריאה של פרשת זכור (סי' תרפה ס"ק יח) הוא מהמובא במעשה רב (אות קלד) כיצד נהג אדוננו הגר"א בקריאה זו.
במעשה רב עצמו (אות קלד) כתב שהגר"א היה קורא את המילה 'זכר' בסגול. ובפירוש פעולת שכיר (ס"ק א) הביא שכן העידו רבים ושלמים ששמעו את הגר"א בקריאתו פרשת זכור.
אלא שבהסכמה למעשה רב של מרנא הגר"ח מואלוזין מתיחס לעדות זו על אופן קריאת הגר"א את המילה 'זכר' וכותב: 'ומה שכתב לקרות בפרשת זכור את המילה 'זכר' בשש נקודות [סגול], אני שמעתי מפה קדוש שקרא את המילה 'זכר' בחמש נקודות [צירי], ולא ידעתי אם השומעים שמעו וטעו לומר בשש נקודות או אולי בזקנותו חזר בו, יחקור נא לעמוד בזה על האמת'.
ובפירוש פעולת שכיר (שם) אחר שמביא ששמע מעדים נאמנים שקרא הגר"א בשש נקודות, הביא מה שהעיד מרנא הגר"ח, וסיים שאנחנו שמענו בעוד חיים חיותו ואחר פטירתו לחיי העולם הבא מכל העומדים לפניו שקרא בשש נקודות, ובודאי התחדשה הלכה זו אצלו בזקנותו כדברי מרנא הגר"ח.
ומטעם זה כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סי' רכח אות ה) שיש לקרוא בתחילה 'זכר' בצירי כי זו הקריאה המעולה, ואחריו בניקוד סגול, כיון שקריאה זו היא רק שמועה בשם הגר"א ואין ברורה דעתו המוחלטת [וראה באשרי האיש (פמ"א אות יא) שהביא שמועה בשם הגרי"ש אלישיב שאין הבדל בסדר הקריאה].
חזרה על זכר
אינני מבין מדוע יש עדיין כאלה שנוהגים לחזור פעמיים על הפסוק, אחרי שהתפרסם בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים שצריך לקרוא זכר בצירה (בחמש נקודות). גם את החזרה על הפסוקים במגילה (בפניהם/לפניהם; להרוג/ולהרוג) צריך לתקן אחת ולתמיד.