האם מותר לדבר באמצע אמירת ההלל ?

י' אלול תשע"ט - סימן תכ"ב- סעיף ד'- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה הדין באופן שבאמירת ההלל הקדים פרשה לחברתה ?מה הטעם שצריך לעמוד בשעת אמירת ההלל? האם סמיכה נחשבת כעמידה?ומתי אומרים את ההלל בישיבה ולא בעמידה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימנים תכ"ב סעיף ד' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בקריאת ההלל, מותר אפילו באמצע אחד מן הפרקים לשאול בשלום אדם שהוא צריך לנהוג בו כבוד, ולהשיב שלום לכל אדם, אבל סתם דיבורים, אסור, ואפילו בין פרק לפרק, ומסיים הרמ"א, שזה דווקא בר"ח ופסח שלא גומרים בהם את ההלל, אבל בימים שגומרים בהם את ההלל, הדיבור בו הוא חמור יותר, והדין בזה הוא כמו בק"ש, ומבואר דינים אלו לקמן בסי' תפ"ח ס"א.

אדם שהפסיק באמצע קריאת ההלל בשתיקה ולא בדיבור, אפילו שהה כדי לגמור את כולו, א"צ לחזור לראש ההלל ולקרוא מחדש, ומביא המ"ב נידון, האם כל זה אמור רק בימים שאין גומרים בהם את ההלל, או גם בימים שגומרים בהם את ההלל, שהרי הרמ"א אמר בסעיף ד', שכאשר גומרים את ההלל, הלל שלם דינו חמור יותר וכמו בק"ש, ובק"ש הדין הוא, שאם הוא שהה מחמת אונס כדי לגמור את כולו, צריך לחזור ולקרוא ק"ש, והשאלה היא, האם אנחנו משווים הלל שלם לעניין הפסקה בשהייה בלבד לדין ק"ש וצריך שוב לקרוא את ההלל, או שכיוון שהלל הוא מדרבנן, הוא קל יותר מק"ש, ולהלכה, טוב לחזור ולקרוא בלי ברכה.

הקורא הלל למפרע לא יצא, דהיינו, שהקדים פסוק מאוחר לפסוק מוקדם יותר, והמקור לזה הוא מדברי הגמרא שלומדת זאת מהפסוק 'ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם השם', כמו שהשמש הולכת ממזרח למערב, כך ההילול צריך להיות כסדר, ואומר המ"ב, שאם הקדים פרשה לחברתה, אע"פ שאינו רשאי, בדיעבד יצא, וכמה אחרונים מחמירים בזה גם בעניין הפרשיות, כיוון שהם סמוכים זה לזה בתהילים, ולכן אם הקדים פרשה לחברתה, טוב להחמיר בזה ולחזור ולקרוא את ההלל, ולעניין ברכה יש לעיין בדבר, ולכן יאמר בלי ברכה.

טעה ואמר פסוק מאוחר יותר, דהיינו, שדילג על פסוק באמירת ההלל, לא ישלים את הפסוק במקום בו הוא עומד, כיוון שאז נמצא שהוא קורא את ההלל למפרע, אלא יחזור ויאמר את ההלל כסדר מהפסוק שהוא טעה בו, ואם אינו יודע היכן טעה, יחזור לראש הפרשה שנפל לו הספק.

צריך לעמוד בשעה שקוראים את ההלל, והמקור לכך הוא, כיוון ההלל שהוא עדות שבחו של מקום ונפלאותיו, וניסים שעשה לנו, ומצות עדות היא בעמידה, וטעם נוסף בזה הוא מהפסוק 'הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה', רואים שמצוותו בעמידה, אבל בליל פסח יושבים באמירת ההלל, והטעם בזה הוא כיוון שחולקים אותו לחלקים, לא הטריחו אותו לעמוד פעם אחר פעם, ועוד טעם בזה, כיוון שבליל פסח הוא דרך הסיבה וחירות, ולכן גם ההלל נאמר כך, ובדיעבד אם אמר את ההלל בישיבה בזמן שאומרים אותו בעמידה, יצא.

דן הבה"ל, מה הדין כאשר סומך על דבר ואומר את ההלל, האם דין סמיכה כעמידה או לא, ומביא בזה מחלוקת בין הפוסקים, ולהלכה, סמיכה אינה כעמידה, אבל אם סומך על דבר באופן שאם הוא ינטל, הסומך לא יפול, בוודאי מותר.

"אתם עוברים לכל השטויות בהודו, זה סימן שאתם מחפשים רוחניות!"
אנשים כמונו... מה לנו ולחזרה בתשובה?
"אני בטוח שהחרדים מאוכזבים מכך שהגשר נבנה תוך חילול שבת. תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך"
"מי שמתפרנס מהציבור החרדי, צריך להיות טיפש כדי שלא להצביע לו"
"אמרתי להם שהייתה 'שיחה מוסרית' מהפרזידנט של פולין! הגיבו הבחורים: 'אוי, עוד פעם יענקל"ה והבדיחות שלו?!'..."
6 בבוקר, והנה דפיקות עזות נשמעות בדלת, ובפתח עומדים שוטרים...
המוני בית ישראל מצטרפים ללימוד 'הדף היומי בהלכה' עם תחילת לימוד חלק ה' במשנה ברורה
עוברות עשר דקות של סיוט, רבע שעה, חצי שעה. הבן־אדם כבר כמעט מתמוטט.
נכנסתי פנימה, היא דיברה. "אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד, הייתי משלמת אותם בהנאה!"
למה אנו נופלים שוב ושוב בטעות הזו?
"ירושלים, ת"א, ניו-יורק, לונדון, פריז, יוהנסבורג, בואנוס-איירס, מנצ'סטר" – הנהלת 'דרשו' העולמית הודיעה על שורת מעמדי סיום הש"ס שיתקיימו ברחבי העולם עם סיום המחזור הי"ג בדף היומי
הנציגים החילוניים סוברים שבחודש אלול לא נוכל 'להיאבק על כל קול'
הקטע שהכי קשה ללוליין
למד בתיכון, האבא רופא שיניים, נרשם בר"ח אלול ל'אור ישראל' ... והתקבל.
היה נראה לי שרב החובל זומם משהו
הוא קופץ מהגדר, והסבא ...מתעלף!!!
נסעו לחו"ל, נתנו את הדירה לשכנים וכשפתחו אותה...
אם היה לי 'גישמאק' וטעם בלימוד, הייתי אוהב ללמוד. אבל זהו, שאין לי
אחרי שנים,הוא פוגש בכותל את חברו היתום מהחיידר,שישן איתו בספסל בביהכנ"ס
הוא היא תקוע על אם הדרך, בלחץ אטומי, מבט מיואש, ואז הוא נזכר במפתח המאסטר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים