"אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר" (דברים י"ח, כ')
בסנהדרין (פט.) ילפי' מהכא שהמתנבא מה שלא שמע, והמתנבא מה שלא נאמר לו, והמתנבא בשם עבודת כוכבים, מיתתו בחנק.
וכ' היראים (סי' רמ"א והובא בהגהות מיימוני פ"ה מהל' ע"ז ה"ח ובמהרש"ל על הסמ"ג לא תעשה ל"ה) "הלכך יזהר אדם אפי' דרך בדחנות ושחוק הקב"ה אומר לי כך ולפי שראיתי בני אדם אומרים כך ואינם מרגישים בעון הדבר כתבתיו".
ועי' בס' תולדות אדם (תולדות הג"ר זלמן מוולאזין זצ"ל פרק ו' עמ' כ"ב) על חכם א' מארצות המזרח שבא לוילנא להשתוקק להיות בחברת ר' זלמן זצ"ל ולנסות עד היכן מגיע בקיאותו בספרי הרמב"ם, וכשפגשו אמר לו החכם "הנה דעתי ורצוני היה זה מכבר לנסוע לוילנא ולחדות בשובע שמחות את פניך אולם ה' אמר אלי לא תעבור (וכוונתו היתה לרמז שמן השמים עכבו אותו מפני הקור והצנה שנתהוו בעת ההיא), והשיב לו מיד ר' זלמן מדברי ההגהות מיימוני הנ"ל בשם היראים שאסור לומר כן, ועי"ש אריכות בזה.
ובס' תורת נביאים (למהרי"ץ חיות פ"א' עמ' יז), מבאר דמה שמצינו לשונות בהשגות הראב"ד (פ"ח מלולב ה"ה ופ"ז ממטמאי משכב ומושב ה"ז ועוד) שאומר "הופיע רוח הקודש בבית מדרשינו", או "וכבר נגלה לי מסוד ה' ליראיו", אין כוונת הראב"ד רק דרך הפלגה כי ערב לו פירושו והיה ה' בעזרו לכוין אל האמת, והעיר שלפי היראים משמע שגם זה אסור. (ועי' אור שמח פ"ה מהל' ע"ז ה"ח שמעיר מאליעזר ומדוד)
ובשו"ת חיים ביד (להגר"ח פלאג'י זצ"ל סימן לא) דן האם אדם יכול לומר בדרך בדיחותא "כך נאמר לי בנבואה", או אם רוצה שיאמינו לדבריו אומר "כך נאמר לי בחלום", והביא את היראים הנ"ל, אולם כ' דנראה דאם רוצה להאמן את דבריו בדבר מצוה שיקבלו דבריו נראה דיכול לשנות ולומר "שכך נאמר לו בחלום" ויש להביא ראיה על זה ממה שהובא בספרי צדקה חיים דרוש כ"ח ודרוש ל"ד ודוק כי קצרתי.
ויש לעיין האם מותר לומר את הלשון "שמעתי מאחורי הפרגוד", ד"פרגוד" פי' רש"י (ברכות יח:) שהוא מחיצה המבדלת בין מקום השכינה, ובשלמא כל מי שכ' עליו בחז"ל שאמר "שמעתי מאחורי הפרגוד" (ברכות שם, יומא עז. חגיגה טו. טז. סנהדרין פט:) באמת שמעו שם, אולם לומר זו בלשון מליצה מי שרי
(קב ונקי)