האם מותר בשבת לשפוך מים על טלית כי שלא תאחז בה האש?

ז' כסלו תשע"ט- סימן של"ד- סעיף כ"ב- סעיף כ"ה

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע התירו להניח כדי מים לי האש כדי שיתבקעו ותכבה האש והרי יש בזה גרם כיבוי? מה החידוש בכך שמותר לכפות קערה על הנר שלא יאחז בקורה?ומה הדין כאשר גוי או קטן באים לכבות את הדליקה, האם צריך למנוע אותם מזה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ד סעיף כ"ב – סעיף כ"ה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור לאדם לכבות את האש בשבת, אבל במקום הפסד מותר לו לגרום לאש שתכבה, דהיינו, דליקה שמתפשטת, מותר לו לקחת כדי חרס חדשים, למלאות אותם במים ולהניח אותם, בכדי שכאשר האש תבוא אל אותם כדים, הכדים יתבקעו, והמים ישפכו ויכבו את הדליקה, שהרי אינו עושה מעשה כיבוי בידיים, אלא גורם לכיבוי, וגרם כיבוי במקום הפסד, מותר.

טלית מקופלת שאחזה בה האש, מותר לו לפשוט אותה, וכן מותר לו להתכסות בה שע"י זה האש תכבה, ונחלקו הפוסקים, האם הדבר מותר גם כאשר הוא מתכוון לכיבוי האש, או רק כאשר הוא מתכוון להתכסות בטלית ותוך כדי כך האש מתכבה שאז הדין הוא שמותר.

מותר לפרוס ספר תורה שלא תאחז בו האש, וכן מותר לקרוא לגוי שיכבה אותה.

אומר הרמ"א, מותר לכפות קערה על הנר שלא תאחז בקורה, ומבאר המ"ב לעיל בסי' רע"ז, שהחידוש בזה הוא, שאע"פ שהקורה היא דבר שאינו ניטל בשבת, מותר לו ליטול קערה ולכפות על הנר לצורך הקורה.

טלית שאחזה בה האש, האם מותר לשפוך עליה מים כדי שכשתגיע אליה האש היא תכבה? יש ג' שיטות בדבר, י"א, שאסור כי זה לא גרם כיבוי, אלא גרם כיבוי הוא רק כאשר המים נמצאים בתוך כלי, והאש מגיעה אל הכלי, והכלי מתבקע, ונשפכים המים ומכבים את האש, אבל בזה ששופך מים ממש ע"ג הטלית, זה כיבוי ממש, וי"א, שכשם שמותר להניח מים בתוך כדים, כך מותר לשפוך מים ע"ג הטלית, וי"א, שיש לחלק בין מים לבין שאר משקים, והעניין בזה הוא משום הלכ' כיבוס, ולשיטתם, אסור לשפוך מים על בגד, שהרי המים מכבסים את הבגד, אבל שאר משקים מותר, ומשום איסור כיבוי אין בזה, כיוון שזה מוגדר כגרם כיבוי, והשיטה המקילה שסוברת שמותר לשפוך גם מים על הבגד ולא חששו לכיבוס, הוא משום שמדובר בטלית נקייה, וממילא לא שייך בזה כיבוס, ודברי הסברא השנייה נראים.

גוי שבא לכבות את הדליקה א"צ למנוע אותו מכך, כיוון שעושה על דעת עצמו שמצפה לתגמול מהיהודי עבור מה שעשה, אבל קטן שבא לכבות, צריך למנוע אותו, ולא מיבעיא בבית אביו שאביו מצווה על שביתתו, אלא גם כשעושה זאת בבית אחרים, כיוון שעושה זאת על דעת גדול, צריך למנוע אותו מזה.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים