האם מועיל לעירובי תחומין מאכל שהוא ספק איסור ?

י"ג אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף ה'- סעיף ו'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה החידוש בכך שאדם מקבל ד' אמות נוספות ממקום הנחת העירוב תחומין?מה הדין באופן שאבד או נשרף העירוב?ומה יהיה הדין באופן שהניח עירוב מתרומה שנטמאת?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימנים ת"ט סעיף ה' – סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אדם שמניח עירוב תחומין במקום פתוח, מלבד מה שהוא זוכה באלפיים אמה לכל רוח ממקום הנחת העירוב תחומין, הוא מקבל בנוסף לכך עוד ד' אמות ממקום הנחת העירוב, ואם מניח את עירוב התחומין במקום המוקף מחיצות, כל אותו מקום נחשב כד' אמות, וכיוון שבכל הנחת עירוב תחומין יש לו גם ד' אמות ממקום הנחת העירוב, יוצא חידוש, שאדם שהניח עירוב תחומין בסוף התחום או אפילו באמצע התחום, והמזון התגלגל ויצא חוץ לתחום, ונעצר תוך ד' אמות מחוץ לתחום, מכיוון שלכל עירוב תחומין יש ד' אמות נוספות מלבד האלפיים, יוצא שהעירוב תחומין שלו, הד' אמות שלו נפגשים בתוך התחום, והעירוב תחומין חל, כי מי שעומד בסוף התחום, יכול להביא אליו את העירוב תחומין, שהרי כפי המבואר בסוף סימן ת"ח, אי אפשר להניח עירוב תחומין מחוץ לאלפיים מתחום העיר, כיוון שעניינם של עירובי התחומין הוא, שאדם קונה את שביתתו שם, ושם דירתו, ואם הוא לא יכול בבין השמשות להביא את המזון אליו, איך זה יחשב לו כדירה? ולכן מהאי טעמא, עירוב תחומין המונח במרחק של יותר מאלפיים אמה מהעיר, אינו חל, כי א"א לקנות שם שביתה, שהרי בבין השמשות הוא לא יכול להביא את המזון אליו, וזה הכל אם זה חוץ לד' אמות מחוץ לתחום, אבל אם מדובר בתוך ד' אמות מסוף התחום, הוא יכול להביא אליו את העירוב תחומין, ולכן העירוב חל.

מה שנקט השו"ע דווקא כשהעירוב מתגלגל ולא באופן שהניח אותו תוך ד' אמות מחוץ לתחום, אומר המ"ב, שיבואר לקמן.

מבואר בשו"ע שאם אבד העירוב או נשרף, או שהיה בסוף התחום ונתגלגל חוץ לד' אמות, העירוב פסול, וכן אם העירוב היה תרומה שנטמאת, שאינה ראויה לא לכהן ולא לישראל, ואם זה קרה מבעו"י, העירוב לא חל, כיוון שבזמן קניית העירוב, העירוב לא היה קיים, אבל אם זה קרה משחשיכה, העירוב חל, אבל בספק האם זה קרה בבין השמשות או לאחר בין השמשות, העירוב כשר, כיוון שספק העירוב כשר ורק כשיהיה לו חזקת כשרות, כגון שהניחו שם ואירע בו ספק, אבל אם לא היה לו חזקת כשרות, כגון בספק האם הונח שם, העירוב פסול, והמ"ב אומר, שאדם שהניח מאכל ספק אסור, ודאי שהעירוב תחומין פסול משני טעמים, ראשית, לא היה לו חזקת כשרות מעולם, ושנית, אסור לאכול את המאכל הזה כי יש עליו ספק איסור, ואיך יקנה על ידו עירובי תחומין, הרי לא יכול לאכול אותו.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים