האם מועיל חיבור בין שתי חצרות ע"י סולם החקוק בכותל?

ט' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף י"ג- סעיף ט"ז

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



שני סולמות שבשניהם יחד אין ד' טפחים האם מועיל לצרף קש להשלימם לשיעור ?סולם שאין בו ד' טפחים מה הטעם שמועיל להשלימו לשיעור ע"י הצמדת הסולם לכותל שחקוק בו שליבות? מה החידוש שאילן יכול לשמש כסולם לחבר בין החצרות?ומה הדין באילן של אשירה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"ב סעיף י"ג – סעיף ט"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

שתי חצרות הסמוכות אחת לשנייה שיש ביניהם כותל בגובה י' טפחים, הכותל חוצץ בין שתי החצרות שלא יוכלו לערב יחד, אא"כ יש באותו כותל פתח ברוחב ד' טפחים, שע"י אותו פתח, שתי החצרות יכולות לערב יחד אם הם רוצים, ויכולים גם לערב בנפרד, ואינם חייבים לערב יחד, וכן יש אפשרות לחבר את שני החצרות, אע"פ שמפסיק ביניהם כותל י' טפחים, וזה ע"י העמדת סולם משני צידי הכותל, ואז הסולם נחשב כפתח, שאפשר לעלות בו מכאן, ולרדת מהצד השני בחצר השנייה, ועי"ז החצרות מתחברות יחד, אבל צריך שרוחב הסולם יהיה ד' טפחים כשיעור פתח.

אדם שהיו לו שני סולמות צרים שבשניהם יחד לא היה שיעור ד' טפחים, והעמיד אותם זה בצד זה, והרחיקם אחד מהשני כדי שבסה"כ יהיה ד' טפחים יחד עם האוויר שביניהם, ומילא את האוויר קש, לא יועיל להתיר לערב יחד, כיוון שהחלק האמצעי הוא החלק העיקרי, ששם מניחים את הרגלים לצורך העלייה, ואם החלק האמצעי עשוי מקש, לא ראוי לעלות על סולם כזה, אבל אם העמיד הסולם באמצע, דהיינו שאת השליבות החזקות יותר הוא הניח באמצע, ומהצדדים הוא הניח קש, א"כ הוא יעלה עם הרגליים באמצע, ובצדדים יאחז בקש, ומצטרף הקש לשליבות כדי להשלים ד' טפחים.

סולם שאין בו רוחב ד', והצמיד את הסולם לכותל, וחקק בכותל שליבות להשלים לד' טפחים, החקיקה מצטרפת לסולם להשלמת ד' טפחים, ולא צריך שהשליבות יהיו בכל גובה הכותל, אלא מספיק שהשליבות יהיו עד גובה י' טפחים בגובה הכותל, כיוון שיש כאן שיעור של פתח, ולכן רק הסולם צריך להגיע עד ראש הכותל, אבל לא השליבות.

כותל של י' טפחים המפריד בין שתי החצרות, וחקק בכותל בלבד כעין שליבות, צריך שיחוק בכל גובה הכותל עד למעלה, ומבאר המ"ב, שחקיקה בכותל לא נוח לעלות עליה, כיוון שזה לא שליבות טובות, לכן יחוק עד למעלה, וכל מה שלמדנו שחקיקה מצטרפת לסולם, או שחקיקה מועילה לבד אם היא בכל גובה הכותל, זה מועיל להכל, בין להשתמש ע"ג הכותל, ובין לערב את שתי החצרות יחד אם החקיקה היא משני הכיוונים.

אילן הנמצא ליד הכותל, וחקק בו כעין שליבות שיוכל לעלות עליו, האילן יכול לשמש כסולם לחבר את שתי החצרות יחד, והחידוש בזה הוא, שהרי אסור לעלות באילן בשבת, וא"כ איך האילן יכול לשמש כסולם לחבר את שתי החצרות? ומבאר המ"ב, שזמן קניית העירוב הוא בבין השמשות, והאיסור לעלות על אילן בשבת, זה רק שבות, ולא גזרו על שבות בבין השמשות.

אילן של אשירה שעשה אותו סולם לכותל, לא יועיל, כיוון שאיסור השתמשות באילן של אשירה הוא מדאורייתא, ונוהג איסור זה בכל זמן, אבל הרא"ש כתב להיפך, ואומר, שאילן סתם, האיסור לעלות עליו הוא איסור של שבת, ואינו מועיל לחבר את שתי החצרות, משא"כ אשירה שהיא איסור של ע"ז, יכול לשמש כפתח, שהרי מצד איסור שבת הוא בסדר, ויש רק סיבה צדדית שא"א להשתמש בו, ולא מחמת איסורי שבת, ואע"ג שגם באשירה אסור להשתמש מצד איסור שבת, שהרי אסור לעלות עליו בשבת, י"ל שצריך שהאשירה תהיה יבשה ללא עלים ופירות, ומעיקר הדין, אין איסור לעלות עליה בשבת, וכן מצד ע"ז מותר, כיוון שזה איסור צדדי, א"כ אשירה יכול לחבר שתי חצרות בשבת.

כשם שמחיצה בין שתי החצרות אם היא גבוהה י', היא מפרידה בין החצרות שא"א לערב יחד, כך חריץ עמוק י' ורחב ד' מפריד בין החצרות שלא יוכלו לערב יחד, ואומר המ"ב, שמדובר שזה הולך לכל אורך שתי החצרות, אבל אם יש פינה אחת של ד' טפחים ששם יש חיבור בין שתי החצרות, אפשר לערב יחד, כיוון שאותם ד' טפחים ישמשו כפתח, ואם סתם את החריץ בתבן וקש, לא מועיל, כיוון שזה ראוי למאכל בהמה, אא"כ ביטלו, ואם היה מלא עפר או צרורות, אפילו בסתמא שלא ביטלו צריכים לערב יחד, כיוון שהם חצר אחת ואינם יכולים להיחלק, אלא חייבים לערב יחד, ואם מילא בפירות, מסתמא ביטל, כיוון שדרכם לעשות שם אוצר, ויש חולקים, וסוברים שלא מבטל פירות הראויים לאכילה, אא"כ הם טבל שאסורים באכילה בשבת.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים