השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הטעם שחורים המפולשים מצד לצד בכותל שברה"י נחשבים לרה"י והרי הם יוצאים גם לרה"ר? • מה הדין כאשר החורים נמוכים מי' טפחים? • ומה הנ"מ בכך שאוויר רה"י עולה עד לרקיע? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ה סעיף ד' – סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כדי שמקום יחשב לרה"י, צריך שיתקיימו שני תנאים:
א. שיהיה מוקף מחיצות שגובהם י' טפחים.
ב. רוחב של אותו שטח הוא ד' על ד' טפחים.
דן השו"ע, באופן שרה"י סמוכה לרה"ר, ומחיצות מקיפות את רה"י, ויש במחיצות חורים מפולשים, ראשם האחד ברה"י, וראשם השני ברה"ר, איך דנים חורים אלו, האם כרה"ר או כרה"י, ומבואר, שאותם חורים נידונים כרה"י, והטעם, כיוון שבני רה"י משתמשים בחורים אלו להצניע את חפציהם.
המ"ב מביא מחלוקת, האם בכדי שאותם חורים יחשבו לרה"י, צריך שיהיה בהם חלל של ד' על ד', או שגם בלי זה הם נחשבים לרה"י, לדעת התוס', צריך שבחורים אלו יהיה חלל של ד' על ד' טפחים, ולרשב"א א"צ שיהיה בהם חלל של ד' על ד' טפחים, כי הם חלק מרה"י שהם סמוכים אליו, ומספיק שיש ברה"י ד' על ד' טפחים גם אם אין בחורים ד' על ד' טפחים.
עוד מביא המ"ב, שנחלקו באופן שחורים אלו נמצאים בגובה פחות מי' טפחים, האם גם אז הם נידונים כרה"י, או שהם נידונים כרה"ר, כיוון שבאופן שהם נמוכים, בני רה"ר משתמשים בהם להצניע חפציהם.
חורים שבחומה המקיפה את רה"י, והם פתוחים רק לרה"ר, ודאי שהם נידונים כרה"ר, והמוציא חפץ מרה"י ומניח באותם חורים, יהיה חייב משום הוצאה מרשות לרשות, אא"כ אותם חורים נמצאים בגובה של י' טפחים, ויש בחללם שטח של ד' על ד', שאז הם מוגדרים כרה"י בפני עצמם.
אוויר רה"י עולה עד לרקיע, כלומר, מקום שמוגדר רה"י, דהיינו, שהוא מוקף מחיצות שגובהם לפחות י' טפחים, ושטח חללו לפחות ד' על ד', מקומו עד לרקיע, ונ"מ, שאם נעץ קנה בקרקע רה"י, והקנה גבוה מעל אמה הרבה מעל המחיצות, גם למעלה נחשב הקנה רה"י, ואם זרק חפץ מרה"ר והחפץ נח ע"ג אותו קנה גבוה, יש כאן עקירה והנחה, וחייב על הוצאה מרשות לרשות.
רה"י יכול להיות גם בכלים, ולכן כלי שיש בו את התנאים של רה"י, נידון כרה"י, ואם הכלי עומד ברה"ר, ואדם עקר חפץ מרה"ר והניח בתוך אותו כלי, הוא חייב משום הוצאה מרשות לרשות, וכן אם הוציא חפץ מאותו כלי ומניחו ברה"ר, חייב משום הוצאה מרה"י לרה"ר, ומוסיף המ"ב, שכרמלית אין בכלי, ולכן כלי שעומד באמצע רה"ר והמחיצות פחות מעשרה שזה כרמלית, אין זה נקרא כרמלית, אלא הכלי נידון לפי המקום שהוא עומד בו, ואם הוא ברה"ר, נידון כרה"ר, ואם עומד הכלי בכרמלית, הוא נידון ככרמלית מחמת הרשות שהוא נמצא בו.