האם יש עניין לקבוע מקום מסוים לתפילה בתוך בית הכנסת?

מה היא הסיבה שצריך אדם להתפלל באופן שלא תהיה חציצה בינו לבין הקיר?│ומדוע סטנדר לא מהווה חציצה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ' סעיפים י"ט – כ"ב]  

קביעות מקום לתפילה

ראוי לאדם לקבוע מקום לתפילתו, והמקור לכך הוא ממה שנאמר, 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם', משמע שיש עניין להתפלל במקום מיוחד, ולא רק שצריך לקבוע לו בית הכנסת מיוחד שבו הוא מתפלל, אלא גם בתוך בית הכנסת צריך שיהיה לו מקום מיוחד, דהיינו, שהוא מתפלל תמיד באותו מקום, והוא לא משנה את אותו מקום כי אם לצורך, ולא צריך דווקא אותו מקום בדיוק, אלא תוך ד' אמות נחשב אותו מקום.

ביאור דין הכניסה לבית הכנסת בשיעור שני פתחים

יכנס לבית הכנסת בשיעור שני פתחים ויתפלל, ובביאור הדבר נחלקו השיטות, יש שיטה הסוברת, שאדם צריך להיכנס פנימה לתוך בית הכנסת כשיעור ח' טפחים, ושם להתפלל, ולא ישב בפתח בית הכנסת ויתפלל, משום שהתפילה נראית עליו כמשוי, ויש מפרשים, שלא ישב בפתח בית הכנסת להתפלל, כדי שלא יביט החוצה לרשות הרבים, ונפקא מינה, באופן שיש לו מקום קבוע בבית הכנסת, שאם הטעם הוא כדי שישיבת בית הכנסת לא תיראה עליו כמשוי, אז אם יש לו מקום קבוע, זה המקום שלו ולא נראה הדבר כמשוי, אבל אם הטעם הוא כדי שלא יביט החוצה לרשות הרבים, אז אם הפתח של בית הכנסת לא פתוח לרשות הרבים, אין בזה בעיה, ויש שיטה הסוברת, ששיעור שני פתחים הוא שיעור של זמן, דהיינו, כאשר אדם בא מהרחוב לתוך בית הכנסת, לא ייפול מיד לתוך התפילה, אלא ימתין שיעור זמן, ולאחר מכן יתפלל.

חציצה בינו לבין הקיר בשעת התפילה

יתפלל אדם באופן שלא יהיה דבר בינו לבין הקיר, והמקור לכך הוא מחזקיהו, שנאמר, 'ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל', שלא היה דבר שחוצץ בינו לבין הקיר, והסיבה לכך היא, כדי שלא יהיה דבר שמפריע לכוונה שלו בתפילה, ומה נחשב לחציצה בינו לבין הקיר, מבואר, שדבר שהוא קבוע לא נחשב חציצה, ודבר שאינו קבוע, אם הוא קטן, אינו נחשב חציצה, ודבר שהוא לא קבוע ויש בגובהו י' טפחים וברוחבו ד' טפחים, הוא מהווה חציצה, וגם בדבר שהוא לא קבוע והוא גדול שיש בגובהו י' טפחים וברוחבו ד' טפחים, מביא המשנה ברורה, שאם זה דבר כזה שעשוי לשמש אותו בשעת התפילה כגון סטנדר שמניח עליו את הסידור, הוא לא מהווה חציצה בינו לבין הקיר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א