"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ… בְּצֵאתֶךָ" (דברים כ"ח, ו')
רש"י מביא ע"ז מגמ' בבבא מציעא (קז.) "שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם".
מבואר מכאן שכשאדם בא לעולם הוא ללא חטאים.
וכ' הרש"ש (בהגהת הגמ' שם) ש"מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול", שאומרים שאדם נולד עם חטא כדי לתקנו.
וידוע דעת ספר העיקרים (להר"ר יוסף אלבו זצ"ל מאמר כ"ט) שכ' על ענין הגלגול: "מכל מקום הנפש שכבר שמשה בגוף האנושי והיתה בעלת בחירה, למה תחזור עוד אל הגוף, ובמה תוכן הטפה הזרעית לקבל הנפש שכבר שמשה בגוף יותר מלקבל הנפש שלא שמשה בגוף ולא היתה בעלת בחירה, והיותר רחוק מזה שיאמרו שנפשות האנשים מתגלגלות בגופות הבעלי חיים, והשם יודע", עי"ש.
אולם בכתבי האריז"ל והמקובלים הביאו את ענין הגלגול כדבר ברור ויסודי, ויש ליישב.
כבר פורסם בשם הגאון הירושלמי רבי משה ליב שחור זצ"ל מח"ס אבני שהם, מה ששמעתי מתלמידו מו"ר הגאון רבי יהודה רבינוביץ זצ"ל מראשי ישיבת טשעבין, שתמה והתפלא על הרש"ש איך לא הרגיש כמה נבובה הקושיה הזאת.
הן כנגד זה נאמר בהמשך הפרשה בתוכחה (דברים כח, יט) ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך, ולפי הנדרש על ברוך, צריך לדרוש על ארור, מה ביאתך לעולם בחטא כך יציאתך מן העולם בחטא. וזו ראיה ברורה לאמונת הגלגול, כי מפורש כאן שיש ואדם בא לעולם עמוס חטאים מגלגולים קודמים, ועליו לתקנם. אלא שבתוכחה נתקלל בארור שלא יצליח לתקנם ויצא מן העולם בחטא כשם שבא אליו.
ונזכה לתקן אשר פגמנו בגלגול זה ובגלגולים קודמים
יצחק ישעי' ווייס