בשנים האחרונות מייצרים מאכלים הדומים בטעמם או במראם למאכלים לא כשרים, כגון: "נגיסי חזיר" כשרים, שטעמם דומה לטעם חזיר, וכן חיקוי למאכלי ים כשרים, מאכלים אלה מיוצרים בדרך כלל מ"טופו" ומבחינת הלכות כשרות לא נראה שיש בהם בעיה כלשהיא, האם מותר לאכלם?
וכתב שלכאו' יש להתיר זאת ע"פ מש"כ החיד"א ("פתח עינים" חולין קט: ד"ה בעינן) ששאל מה היה קורה ב"מן" אילו היה אדם חושב שיהיה בו טעם חזיר, האם היה מרגיש במן את טעם החזיר?
והשיב: שמצינו שם שילתא אשת רב נחמן אמרה: "מכדי כל דאסר לן רחמנא, שרא לן כוותיה, אסר לן חזיר התיר לנו מוחא דשיבוטא", שטעמו של מוח הדג הנקרא שיבוטא הוא כטעם חזיר, הרי שכשאדם אוכל מזון כשר, ואפילו טועם בו טעם איסור בכל זאת מותר, ע"כ.
ומספר שם שכשהציע את הדברים לפני הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר שלדעתו לא ראוי לאכול מזון כשר שטעמו טעם חזיר, כי אין לנו להימשך אחר דבר שהשי"ת ריחק.
ושאני מוח השיבוטא שהוא דג טהור, אלא שהשי"ת ברא אותו כך שטעמו יהיה טעם חזיר, משא"כ לייצר בעצמינו מזון שיש בו טעם חזיר יש להתרחק מכך וכבר אמרו חז"ל "הזהר מהכיעור והדומה לכיעור".
(קב ונקי)
האם לדעת הגרי"ש אלישיב לא ראוי לאכול בפסח מאכלים "בטעם חמץ" מאותו הטעם?