הרב צבי ויינברג
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים א',א')
ביבמות (ד.) אמר רב יוסף אפילו למאן דלא דריש סמוכים בעלמא, במשנה תורה דריש.
ועי"ש בתוס' (ד"ה וכי), מה שמבארים מדוע במשנה תורה דרשי' סמוכין בפסוקים לכו"ע.
אולם בשו"ת ראב"ן (לר' אליעזר בר נתן, סי' לד ד"ה ובד' מקומות, והביאו בהגהות מהר"ב רנשבורג יבמות שם), מבאר "דטעמא משום דכל התורה מפי הגבורה נאמרה ואין מוקדם ומאוחר, אבל משה שסידר משנה תורה פרשה אחר פרשה לא סידר אלא להדרש".
ובתוס' ברכות (י"ד ד"ה למה) מפורש דסבירא ליה דגם במשנה תורה אמרי' אין מוקדם ומאוחר דלא כהראב"ן ז"ל.
ועי' שו"ת אפרסקתא דעניא (ח"א סי' פ"ג) מה שמקשה על הראב"ן ומבאר שם דבריו ע"פ המהרי"ץ חיות, ועי"ש מה שמרחיב לבאר הענין של אין מוקדם ומאוחר בתורה.
ומתוס' במס' יומא (לח: ד"ה דלא) מבואר דאף בנביאים וכתובים אמרי' אין מוקדם ומאוחר בתורה.