יש לדון האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות מפלפל על גמבה, או בשני סוגי תפוחים שחלוקים בטעמם האם ניתן לתרום מזה על זה? והאם ניתן לעשר מתפוז על קלמנטינה או אשכולית?
עוד יש לדון באתרוג מורכב בלימון שאינו ראוי למצוה, האם אפשר לעשר ממנו על אתרוג כשר שאינו מורכב או שנחשב מין אחר?
הנה בסוגייתנו בבכורות (דף נג ע"ב) מבואר שאין תורמים ומעשרים ממין על שאינו מינו, שנאמר "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן", תן חלב לזה וחלב לזה.
הגדרת שני מינים לתרומה
מה נקרא שני מינים, מבואר במשנה בתרומות פרק ב' שכל מין חיטים נחשב אחד אף שיש שחמתית ולבנה, וכן כל מין תאנים נחשב אחד אפילו שחורות ולבנות, זה הכלל: כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה, וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע.
וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מתרומות ה"ג) שהקובע לענין שני מינים בתרומה זה אם נחשב כלאים, וכל מה שאינו כלאים נחשב מין אחד אפילו כמה סוגי תאנים ותפוחים, וכן פסק השו"ע יו"ד סי' של"א סנ"ג.
והקשו האחרונים מגמרא בחולין (קלו:) שדעת ת"ק בברייתא שאין תורמין ממין תאנים אחד על מין תאנים אחר, וכן שני מיני חיטים אין תורמין מזה על זה, ורבי יצחק בשם רבי אלעאי אומר שלדעת ב"ש אין תורמים ולדעת בית הלל תורמים, ואם כן היה ראוי לפסוק כדעת תנא קמא, בפרט שהגמרא שם נקטה דעה זו לעיקר ע"ש.
שני מינים לשהחיינו
לגבי ברכת שהחיינו כתב התרומת הדשן (סי' ל"ג) שתאנים שחורות ולבנות נחשבות שני מינים לענין שהחיינו, וכתב שכן דעת הספר חסידים, והוציא מזה בשני סוגי גודגדניות שחלוקים בשמם שצריך לברך שהחיינו על כל מין בנפרד, בשו"ע או"ח סי' רכ"ה ס"ד פסק להלכה כדברי התרומת הדשן לגבי גודגדניות שיש לברך שהחיינו על כל מין בנפרד, והקשה הפנים מאירות שזה סותר לדברי השו"ע בהל' תרומות שפסק שכל מיני תאנים נחשבים מין אחד, וא"כ למה יברך שהחיינו על כל מין, אלא שכתב שיש לפקפק בעיקר הדין לגבי תרומות, שהיה ראוי לפסוק כסוגיא בחולין שנחשב שתי מינים גם לענין תרומה.
המהר"ם שיק יו"ד סי' רנ"ד כתב שעל שני סוגי גודגדניות יש לברך שהחיינו על כל אחד כיון שאינם שוים לגמרי, אך על תאנים שחורות אין לברך פעמיים שהחיינו לפי מה שנוקטים לגבי תרומה להחשיבם מין אחד, והספר חסידים שכתב לברך שהחיינו על כל מין זה מפני שפסק כסוגיא בחולין שגם לגבי תרומה נחשב שני מינים, וכתב שכן נראה דעת הר"ן בחולין סוף פרק ראשית הגז.
חילוק בין שהחיינו לתרומה
המור וקציעה והשבות יעקב (סי' ל"ז) כתבו לקיים את דברי השולחן ערוך, שאף שלגבי תרומה נחשבים מין אחד, לגבי שהחיינו הדבר שונה כיון שהעיקר זה השמחה שבשעת ראייה, לכן ראוי לברך על כל מין בפני עצמו, וכתב המור וקציעה ליישב מה שפסקו במשנה כיון שזה סתם משנה ומחלוקת בברייתא לכן פוסקים במשנה.
סיכום הדעות להלכה
העולה מהאמור שלגבי תרומה שני מינים תפוחים או תאנים או פלפל שאינם כלאים זה בזה תורמים ומעשרים מזה על זה, ולגבי שהחיינו נחשבים שני מינים, ולדעת המהר"ם שיק יוצא שלפי התרומת הדשן שסובר לברך שהחיינו על תאנים שחורות ולבנות בנפרד, כמו כן סובר שאין לתרום מזה על זה, ודעתו שאין לפסוק כן אלא כהכרעת הרמב"ם ושו"ע שתורמים מזה על זה ולדעתם יברכו רק שהחיינו אחד, ודעת כמה אחרונים ליישב פסק השו"ע ולחלק בין שהחיינו שנחשב שני מינים לתרומה שנחשב מין אחד, להלכה המשנ"ב סי' רכ"ה פוסק שכששווים בטעם רק חלוקים במראה יש לברך שהחיינו אחד, וכשחלוקים בטעם כמו שני מיני אגסים או תפוחים או אגוזים נחלקו האחרונים ודעביד כמו עביד, ויותר טוב לפטור בשהחיינו על פי חדש ממין אחר.
פירות הדר – אתרוג מורכב
לגבי פירות הדר כמו תפוז, אשכולית, קלמנטינה, לימון ואתרוג נסתפק החזון איש כלאים (סי' ג' סק"ז) אם נחשבים מין אחד לכלאים ולעשר מזה על זה, וכתב שאתרוג המורכב בלימון אף שאינו כשר למצוה מ"מ אינו כלאים עם אתרוג כיון שדומה לו, וממילא אפשר גם לעשר מן המורכב על שאינו מורכב.
להלכה
ניתן להפריש תרומות ומעשרות בשני מיני תפוחים מזה על זה ומשני סוגי פלפלים או תפוחים, תפוז וקלמנטינה ושאר פירות הדר אין לעשר מזה על זה מספק, ואתרוג מורכב אפשר לעשר ממנו על שאינו מורכב.