ביום חמישי שעבר חל יום ההילולא של הרה"ק רבי לייב בעל הייסורים זי"ע. מעשה מפעים מובא בספר תולדותיו של מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל, על אברך שקיבל על עצמו לומר את כל ספר התהילים על ציונו בעיה"ק צפת לישועת בתו שבגרה ולא מצאה את זיווגה. הוא יצא עם אשתו לדרך ולפתע החל לרדת שלג. האשה חזרה לבני ברק, אולם בעלה לא ויתר והמשיך בדרכו.
כשהגיע לבית הקברות העתיק בצפת, לא יכול היה לאתר את מיקומו של הקבר, בשל השלג הרב. לפתע הוא מבחין מרחוק ביהודי העומד ליד הציון וקורא תהילים. האברך הצטרף אליו, אמר את כל ספר התהילים, אבל כשרצה לחזור לביתו, לא ידע איך מגיעים לתחנת האוטובוסים, מאחר שכל האזור היה מכוסה בשלג. היהודי שעמד לידו התנדב בשמחה ללוותו.
כשהגיעו סמוך לתחנת האוטובוסים, ביקש האברך להודות למלווהו, אך האיש נעלם והוא לא הצליח בשום אופן לאתרו. כשהגיע הביתה סיפר לאשתו את הסיפור המדהים שהיה לו בבית העלמין, ואמר שכנראה זכה לגילוי אליהו הנביא… האשה הפריכה את ההשערה ואמרה שמדובר באדם שנעלם בזריזות ותו לא. האברך ניגש אל מרן הגר"ש וואזנר ושח לו את סיפורו. מרן זצ"ל, השיבוֹ שֶׁאַל לו להיכנס לדמיונות, וככל הנראה האיש המסתורי הזדרז ולכן לא ראהו.
למחרת בבוקר נשמעו דפיקות בבית האברך. משנפתחה הדלת, עמד שם שליח מיוחד מטעם מרן הגר"ש וואזנר שביקש שהאברך יבוא אליו. כשהגיע, התנצל מרן זצ"ל על שאמר לו שכנראה מדובר באדם זריז. אמנם זה לא היה אליהו הנביא – אמר, אך אני רוצה לבשר לך שהיה זה רבי לייב בעל הייסורים בעצמו!
"הלילה הוא נגלה אליי בחלום, סיפר מרן זצ"ל לאברך המופתע, ואמר לי: אני רבי לייב בעל הייסורים בעצמי, אשר שהיתי עם אותו אברך בכל זמן אמירת התהילים ליד ציוני, שכן לא רציתי להשאירו לבד ביום שלג, וליוויתיו עד התחנה. לֵךְ תאמר לאברך זה שתפילתו התקבלה, ובחודש הקרוב בתו תתארס". וכך אכן אירע!
הסיפור מובא בספר 'ולא שבט הלוי', הנודע כספר אמין מאוד; ובכלל – מקורבי מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל השתדלו שלא להרבות בסיפורים כגון אלה, אלא אם כן הָיו בטוחים באמינותם. (תודות לסופר 'הבית היהודי' הרב משה מיכאל צורן שליט"א).
(הובא במאמרו של הרב אברהם ישראל פרידמן במגזין 'במה' ט"ו בחשוון תש"פ)