שאלה: עובד זר שנראה גוי הגיע לחנותו של סוחר שעוסק בזהב על מנת למכור עגיל זהב שמצא. הסוחר היה סבור שהאבן המשובצת בעגיל היא פשוטה, ואת הזהב העריך ב-80 ₪. הלקוח שמח לקבל 80 ₪ על העגיל שמצא והלך לדרכו. לאחר שהלך פתח הסוחר את העגיל וניקה אותו, ואז גילה שהזהב שווה 200 ₪, ואילו האבן היא יהלום השווה שלשת אלפים ₪. האם עליו להודיע ללקוח על טעותו?
תשובה: אינו צריך להודיע לו וזכה במציאה לעצמו.
והטעם: הנה מבואר בחו"מ סי' רל"ב סי"ח שמי שמצא טבעת זהב מחופה בבדיל ומכרה בחזקת בדיל, והלוקח גילה שיש בה זהב, אינו צריך להחזיר למוצא, כיון שאין הדבר עתיד להתגלות, לא זכה המוצא בזהב. וא"כ היה נראה שגם בנדון העגיל לא זכה המוצא באבן, כיון שסבור שהיא אבן פשוטה. אך הנתיה"מ כתב, שכאשר הדבר 'מצוי' להתגלות, זכה בו, ולפי"ז בנדון השאלה, שהדבר ראוי להתגלות ע"י איש מקצוע, כן זכה. אך מ"מ זהו רק ביהודי, אבל עובד זר שנראה כגוי א"צ להחזיר לו, כיון שטעות גוי מותרת.