"ורפא ירפא" – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות (ברכות ס.)
סיפרו זקני חסידי ירושלים הגה"ח ר’ יוסף ציינוירט והגה"ח ר’ נטע פריינד, זצ"ל: היה זה אחרי בניית בית החולים החדש בהר הצופים, הרה"ק הסב"ק רבי ישראל מהוסיאטין נתכבד בסנדקאות בברית שנערכה בביה"ח, והיות שבית החולים פתח זה עתה את שעריו ביקשו מנהלי ביה"ח מהרבי הק’ שיסייר בו, והסכים עמם, ועברו עמו במחלקות השונות של ביה"ח.
והנה בעת שעבר באחת מהמחלקות ראה הרבי הק’ חולה אחד מאנשי ירושלים השוכב על מטתו מחוסר הכרה, ופנה הרבי הק' ושאל להאחראים על מצבו של החולה, וענו לו שהוא שוכב מחוסר הכרה מזה זמן רב, הרופאים כבר התייאשו ממנו, ואין להם שום תקוה לרפואה!
נענה הרבי הק' ובירך ואמר "שהשי"ת יתן להרופא את הרעיון הנכון איך לרפא את החולה", ופנה והלך… דברי הרבי וברכתו נכנסו ללב הרופאים המנהלים שהתלוו אליו, ורעיונם לא שקט, ופנו אל הרופא הגדול מנהל המחלקה וסיפרו לו את דברי הרבי.
הלה התרגש גם הוא למשמע ברכתו של הרבי והחל לייגע מוחו והתאמץ מאוד לעיין במצב החולה, עד שנזכר כי ראה פעם באחד מספרי הרפואה על חולה במצב כזה, שיתכן שזה נובע מתולעת מסויימת שנמצאת על הכבד, והתרופה לכך היא להחדיר לגוף החולה סם מיוחד שיגיע אל התולעת וימית אותה ואז יתעורר החולה, אבל כמובן שיש סכנה בדבר שזה יכול להזיק לחולה.
החליט הרופא שהרעיון שווה נסיון, והזריק לחולה מנה קטנה מהחומר הנ"ל ועמד בערנות לבדוק את תגובתיו של החולה. לשמחתו הרבה ראה כי יש שינוי קל לטובה וחזר על הפעולה ביתר שאת, ולא הרבה זמן ארך עד שהחולה חזר לאיתנו ולהכרתו המלאה והבריא בס"ד.