גזיזת ציפורניים בשיניים בשבת

ה' בטבת תשע"ט - סימן ש"מ- סעיף א'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע אדם התולש שערות בשבת חייב והרי זה מלאכה שא"צ לגופה?מהו שיעור החיוב בגזיזת שערות וציפורניים?אשה שחל טבילתה בליל שבת ושכחה לגזוז ציפורניה מה עליה לעשות?באיזה אופן חייב אפילו כשגזז רק שערה אחת?ואדם הלובש בשבת בגד מעור בהמה ויש בו שערות האם יש איסור לתולשם? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"מ סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור בשבת לתלוש או לגזוז את שערותיו או ציפורניו בין בכלי ובין ביד, ואסור אפילו בשיניים, אלא שיש חילוק גדול, שכאשר אדם גוזז אותם בכלי, הוא חייב מדאורייתא משום מלאכת גוזז, אבל אם תלש ביד שלא כדרך שעושה בחול, אסור מדרבנן ואין חיוב מן התורה על כך, כיוון שלא גזז כדרך הגוזזים.

שיעור החיוב בגוזז שערותיו הוא בשני שערות ובכלי, ואם גזז שערה אחת, יש איסור אבל אין חיוב, ומוכיח הבה"ל, שיש דין של חצי שיעור מן התורה לא רק בדברים שקשורים לאכילה, אלא גם במלאכות שבת.

לכאורה, מלאכת גוזז שייך בגוזז צמר מע"ג הבהמה שזה צמר שהוא צריך אותו, ואז חייב חטאת, אבל אדם התולש שערותיו וציפורניו, הוא לא צריך אותם, אלא הוא צריך שהם לא יהיו כאן, והוי מלאכה שא"צ לגופה, ומדוע חייבים על זה משום גוזז? ואומר הבה"ל ע"פ דברי הריב"ש, שהגדרת מלאכת גוזז היא, ייפוי העור, וכיוון שאדם העושה זאת מתכוון לייפות את עצמו בכך, מתחייב במלאכת גוזז.

שיעור גזיזת ציפורניים היא בציפורן אחת בלבד.

אשה ששכחה לגזוז ציפורניה בער"ש ואירע טבילתה בשבת, תאמר לגוי שיטול את ציפורניה ביד, וממילא זה שבות דשבות, כי אמירה לעכו"ם שבות, וגזיזה ביד היא שבות, ואם א"א לגזוז ביד, יגזוז בכלי, ואם אין גוי שיכול לגזוז את הציפורניים, תנקר את ציפורניה היטב ותטבול כך.

יש אופן שאפילו על שערה אחת חייב משום גוזז, והוא, ע"י שמלקט שערה לבנה מתוך שחורות, שכיוון שמקפיד על כך, גם שערה אחת חשובה מספיק בכדי להתחייב על גזיזתה משום מלאכת גוזז, ובבה"ל מסתפק, באופן שגוזז לבנות מתוך שחורות, האם מדובר בשערה אחת בלבד, שכאשר הוא גוזז אותה אין לו יותר שערות לבנות, ואז חייב, או שאפילו שנשארו לו עוד שערות לבנות, בכ"א על גזיזה של שערה אחת חייב, שהרי לכאורה, אם זה משום שהוא מייפה את עצמו, כאשר נשאר לו עוד שערות לבנות, הוא לא מייפה את עצמו בכך.

מביא המ"ב, שלאו דווקא לבנות מתוך שחורות, אלא גם אדם זקן המלקט שחורות מתוך לבנות, כיוון שרוצה ששערותיו יהיו לבנות, חייב על כך, ודן הבה"ל, במלקט לבנות מתוך שחורות, האם דווקא בכלי הוא חייב, או אפילו ביד חייב כי כך היא הדרך, ולגבי שערה אחת, לא מקפידים דווקא לגזוז אותה בכלי אלא גוזזים אותה גם ביד בחול.

אסור לאדם ללקט שחורות מתוך לבנות אפילו בחול, משום לא ילבש.

המ"ב מביא, שמלאכת גוזז שייכת גם כאשר הבעל חי מת, ולכן, הלובשים עור מבעל חי ויש בו שערות, אסור לתלוש אותם בשבת, ולא זו בלבד, אלא זה יותר חמור, כי בבעל חי שהוא חי, הדרך לגזוז בכלי ולא לתלוש ביד, כיוון שזה כואב לבעל חי, אבל כשהוא מת, הדרך היא גם לתלוש ביד, ואם גוזזים את השערות של הבעל חי אחרי שהוא מת, יש בזה משום מלאכת גוזז.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים