השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר ליהודי לאכול יחד עם הגוי בפסח כאשר הגוי אוכל חמץ? • מדוע מועיל הפסק מפה בין באוכל בשר לבין האוכל חלב ואילו להפסיק בין גוי האוכל חמץ לבין יהודי האוכל מצה אינו מועיל? • ומי עובר על איסור חמץ המונח בפיקדון? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"מ סעיף ג' - סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
גוי שנכנס בפסח לביתו של יהודי, ויש לו חמץ ביד, אין היהודי צריך להוציאו, כיוון שהחמץ לא שייך ליהודי, ואין לו שום קשר לזה, והרי שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים, וכן אין חשש שיבוא לאוכלו וכמבואר לעיל בסעיף ב', כיוון שהחמץ נמצא בידי הגוי.
אמנם היהודי לא צריך לסלק את הגוי עם החמץ מרשותו, אבל אסור לו לשבת יחד עם הגוי, שמא יתערב איזה שהוא פירור מחמצו של הגוי, והיהודי יבוא לאוכלו, ואפילו אם יש הפסק מפה שהיא עושה היכר בין מאכלו של הגוי למאכלו של היהודי, ולכאורה נסמוך על זה כהיכר להזכיר ליהודי שלא יאכל ממאכלי הגוי בפסח, זה לא מועיל, ואע"פ שלעניין בשר בחלב זה מועיל, ואם שני יהודים אוכלים על שולחן אחד זה בשר וזה חלב, אם מפה מפסיקה ביניהם, מותר להם לאכול יחד, בכ"ז חמץ שונה, כי חמץ איסורו במשהו, וחוששים שמא יתגלגל פירור ממאכלו של הגוי לתוך מאכלו של היהודי, והיהודי יאכל אותו, ויכשל בכך באיסור דאורייתא של חצי שיעור של חמץ.
אומר המ"ב, שמותר ליהודי להניח לגוי לאכול על שולחנו חמץ ושינקה אח"כ את השולחן, אבל לא שיאכל יחד איתו וכנ"ל, אפילו אם היהודי לא מכיר את הגוי, יש לחשוש שמא יתגלגל פירור חמץ למאכלו של היהודי.
יהודי שהפקיד חמץ אצל יהודי אחר, אע"פ שהנפקד קיבל על כך אחריות, זה לא פוטר את המפקיד, והמפקיד גם עובר על כך, כיוון שקבלת אחריות רק גורמת לכך שלנפקד יהיה קשר לכך, אבל אין זה גורע מן המפקיד, ואע"פ שהחמץ לא ברשותו של המפקיד, מביא הבה"ל בשם הרא"ש, שכיוון שהנפקד השאיל לו מקום מרשותו, נחשב הדבר כשל המפקיד, ואומר הגר"ז, לפי"ז, אם הוא הניח שלא מדעתו של הנפקד, הוא יעבור על זה רק מדרבנן, ויעויין בבה"ל.