גגון שבפתח הבית האם הוא נחשב רשות הרבים?

י"ד בשבט תשע"ט - סימן שמ"ו - מאמצע סעיף ג' בהג"ה "וכן אם התקרה רחבה"- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



באיזה אופן לא אומרים בגגון 'פי תקרה יורד וסותם'?ומה הדין באופן שעשה לגגון צורת הפתח? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ו סעיף ג' ברמ"א בסוף הסעיף במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

גגונים שמצויים בפתחי הבתים או החנויות, מבואר ברמ"א, שהחלל שתחת אותם גגונים נידון ככרמלית, והטעם, כיוון שאותו מקום אינו מוקף במחיצות, וממילא, רה"י הוא לא יכול להיות, שהרי אין שם מחיצות, ורה"ר הוא גם לא יכול להיות, משום שהמקום מקורה, ומבואר לעיל (בסי' שמ"ה סי"ד) שכאשר המקום מקורה, הוא לא רה"ר אלא כרמלית, ולכן, אסור להכניס חפצים מהחלל שתחת אותם גגונים אל רה"י, ואסור להכניס חפצים מרה"ר שלפני אותם גגונים אל החלל שתחת אותם גגונים, אא"כ הרשות שלפני אותם גגונים היא כרמלית, שאז מותר להוציא חפצים מכרמלית אחת לשנייה, וכפי שלמדנו לעיל (בסעיף ב') שאם הוא לא מעביר את החפץ יותר מד' אמות, אע"פ שהוא מעביר מכרמלית אחת לשנייה, מותר.

אם היה לאותו מקום אפילו שתי מחיצות בלבד, זה כבר היה מספיק שהמקום יחשב כרה"י, מאחר ואותם גגונים יש להם שיעור של ד' על ד', אנחנו אומרים 'פי תקרה יורד וסותם', דהיינו, שאנו רואים כאילו שפת התקרה יורדת וסותמת את החלל הפרוץ, אבל כיוון שהמקום לא מוקף במחיצות, הוא לא יכול להיות רה"י, ובבה"ל דן, שבכל מקרה כאשר הגגונים משופעים, לא אומרים בזה פי תקרה יורד וסותם.

המ"ב מביא בשם הפוסקים שדנים, באופן שהקיף את הגגונים בצורת הפתח, האם צורת הפתח יכול להיחשב כמחיצות ולהפוך את החלל שתחת הגגונים לרה"י, או לא.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים