וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב, קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ (ויקרא כא ח)
במושבה מגדיאל היה כהן שעמד לשאת גרושה ר"ל. בערב יום חופתו ניגש הכהן לגבאי ודרש לתת לו מחר עליה, באומרו כי חתן צריך לעלות לתורה.
ניגש הגבאי לרב המושבה, הגאון רבי פרץ אריאל, ושאל מה לעשות. יש לציין כי אותו אדם היה "גברא אלימא", הוא היה יכול להבעיר את מגדיאל, והיה צריך להתנהג עמו בחכמה.
בפקחותו, עשה הרב אריאל מעשה. בשעת לילה מאוחרת, כשתושבי מגדיאל נמו את שנתם, יצא הרב עם בנו לבית הכנסת. הניח כסא על שולחן, טיפס והזיז את מחוגי השעון חצי שעה קדימה. המעשה אירע לפני יותר מחמישים שנה, זו היתה תקופה אחרת, ולא לכולם היו שעונים.
למחרת הגיעו המתפללים לשיעור לפני התפילה. השיעור הפעם היה קצר… וכך החלו להתפלל חצי שעה קודם. בתפילת 'שמונה עשרה' סימן הרב לחזן שלא ימתין לו.
הכהן הגיע לאחר קריאת התורה…
(נר לשולחן שבת)