הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
חיים של שמחה
בפורים ניגש אל רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א ילד המחופש לדג. התעניין מרן שליט"א למה התחפש.
"לדג", השיב הילדון.
"לא", חייך רבי חיים אל הילד. "התחפשת ליונה במעי הדגה. אתה יונה הנביא ומסביב לך יש דג…".
— הרי לנו כיצד מרוממים ילד יהודי בתחפושת.
***
שאלתי את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, האם בעל ואשה נחשבים לשני אביונים או לאביון אחד לענין מתנות לאביונים, והאם אב ובנו הסמוך על שולחנו חשיבי לב' אביונים או לאביון א' (עיין בשו"ת בנין עולם או"ח סי' ל"ו שסבר שנחשבים לשני אביונים, והו"ד בכה"ח סי' תרצ"ד סק"י. ואולם הערוה"ש שם ס"ב ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ג סי' מ"ז כתבו שחשובים הם לאביון אחד), והשיב מרן שליט"א שנחשבים הם לאביון אחד.
שאלתי את מרן שליט"א האם ישנו חסרון ליתן לאביון מעות לאחר הצהרים, אחר זמן סעודת פורים, כיון שמסתבר שכבר לא יוכל לרכוש בשעה זו צרכי הסעודה. והשיב מרן שליט"א שאין בעיה בדבר (עיין בספר מועדים וזמנים ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' צ"ב).
שאלתי את מרן שליט"א האם יש להקפיד ליתן מתנות לאביונים קודם אכילת קבע. והשיבני מרן שליט"א: אכן, יש שהקפידו על זה.
שאלתי את מרן שליט"א האם מקיימים מתנות לאביונים כשהעני החזיר הצדקה לנותן. והשיבני מרן שליט"א: צריך לחלק בין המקרים, שאם העני קיבל כבר את המעות מידו וזכה בהם, אזי אם החזיר לו יצא ידי חובתו, אך אם מסרב הוא לקחת, לא יצא.
שאלתי את מרן שליט"א האם נכונה השמועה בשם מרן החזו"א זי"ע, שמספיק לתת מתנות לאביונים ל"עני" ואין צורך לתת מתנות לאביונים דווקא ל"אביון".
אמר לי מרן שליט"א: "לא שמעתי שמועה בענין בשם החזו"א, אך נוהגים לתת גם לעני. והרי כתוב בירושלמי ש'כל הפותח יד נותנים לו' בפורים, אם כן ודאי שיוצאים בנתינה לעני. והוסיף מרן שליט"א: "תדע לך ש'כל הפותח יד נותנים לו' הוא קולא ולא חומרא, שאין הכוונה שכל מי שפותח יד צריך לתת לו, אלא שיוצאים ידי חובת מתנות לאביונים גם במי שפותח יד, אפילו שהוא אינו עני".
ואכן, אלו דברי הריטב"א (מגילה ז, א. וכ"כ הרמב"ן והשיטמ"ק ב"מ עח, ב): "פירשו בירושלמי (מגילה פפ"א ה"ד) שכל הפושט ידו ליטול יתנו לו, לומר שנותנין לכל אדם, ואין מדקדקין אם הוא עני וראוי ליתן לו, שאין נתינה זו מדין מדקה גרידתא, אלא מדין שמחה. שהרי אף לעניים יש לשלוח מנות".
***
תושבי קיבוץ חילוני המתקרבים ליהדות, מוכנים לבוא בהמוניהם ולשמוע את קריאת המגילה כהלכתה, רק בתנאי שיקראו את המגילה לפני פורים, משום שבפורים הם "עסוקים מאוד" במסיבת הפורים המקומית…
הפעילים העוסקים בקירוב הקיבוצניקים אל אבינו שבשמים, שאלו האם ניתן לקרוא להם את המגילה לפני פורים, והאם יש בזה סרך ממצוות קריאת המגילה. כתבתי באריכות על נושא זה והבאתי את הדברים הכתובים למרן שליט"א. מרן קרא את הדברים, פסק ואמר שלמרות שניתן להקל ולאפשר לבני הקיבוץ לקרוא לפני פורים, אך למעשה קשה לנהוג שלא כדין, וצריך לשכנע את בני הקיבוץ שישמעו את המגילה בליל פורים.
שאלתי את מרן שליט"א האם יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים בנתינת כסף להכנסת כלה ענייה, באופן שתרכוש בכסף בגדים ושאר ענייניה.
ענה לי מרן שליט"א: יוצאים ידי חובה, ובתנאי שיתנו לה כסף ולא בגדים או שאר דברים (עיין משנ"ב תרצ"ד סק"ב, ובפרמ"ג נקיט שיוצא י"ח בבגדים בדיעבד. ועי' טו"א מגילה ז' ב' בקו"א).
שאלתי את מרן שליט"א האם ישנה מעלה להסמיך מתנות לאביונים מדי לאחר קריאת המגילה, כדי שברכת "שהחיינו" של קריאת המגילה תוצמד גם למצוות מתנות לאביונים. ואם נאמר כך, אזי גם עדיף שלא יהיה הפסק בין המגילה למתנות לאביונים?
מרן שליט"א ענה לי במילה אחת: נכון.
דיברתי עם מרן שליט"א על כך, שמצינו בפוסקים כמה וכמה שיעורים לקיום מצוות מתנות לאביונים, ושאלתי מה דעתו למעשה. מרן שליט"א אמר: על פי הדין מועיל לתת רק פרוטה לכל עני, כפי שפסק המשנה ברורה. אך ממידת חסידות צריך להדר ולהוסיף כמה שאפשר.
אמר מרן שליט"א שנשים צריכות לשתות קצת יין לשמחת היום, אבל לא להשתכר עד דלא ידע. ובספר 'אורחות רבנו' (ח"ג ענייני פורים אות צז) מובא שמרן הקהילות יעקב זצוק"ל הורה בפורים לנכדותיו לשתות קצת יין לשמחת היום [יצויין שבשו"ת שבט הלוי (ח"י סי"ח) כתב שנשים אינן בכלל מצוות "חייב אינש לבסומי בפוריא עד שלא ידע", כי חז"ל הקפידו (כתובות סה, א) מליתן ריבויי יין לאשה מטעמי התגברות היצר. וגם אם בעלה עמה, אין דרך 'עד שלא תדע' כמובן, והדברים פשוטים. וכן נקט הגר"מ שטרנבוך שליט"א במועדים וזמנים, וגם לדעת מרן שליט"א, אשה יכולה לשתות רק מעט יין].
הסתפקתי בבן עיר הפרזים שנוהג דיני הפורים גם בפורים דמוקפין, משום הספק (וכפי שישנם הנוהגים כן בב"ב כהוראת רבנו החזו"א זצוק"ל, וכן יש הנוהגים כן באלעד ובערים נוספות), והזיק מחמת רוב שמחת הפורים. ואולם הניזק אינו נוהג ביום זה פורים. האם עליו לשלם נזקו כהיזק בכל ימות השנה, או שנאמר שכיון שהמזיק נוהג ביום זה פורים מספק, ייפטר כדין המזיק בשמחת פורים. עוד הסתפקתי בבן הפרזים שהתארח בסעודת פורים דמוקפין אצל בני המוקפין והזיק. האם הולכים אחר המזיק או אחר הניזק (והארכתי בס"ד בנושא זה בספרי 'ויאמר שמואל'). ושאלתי במכתב שאלה את מרן שליט"א, האם השמח והזיק ביום פורים דשושן בעיר המסופקת, האם חייב לשלם. והשיב לי: "מסתבר שכיון שחייב השמחה בב' הימים ממילא פטור". עוד שאלתי האם אזלינן בתר יום הפורים דהמזיק או דהניזק. והשיבני: "מסתבר דאזלינן בתר המזיק".
***
אמרתי למרן שליט"א שהמלבי"ם חישבן בגאוניות מקורית מופלאה, את כל מהלכיו של אחשוורוש בקיום המשתה שעשה, ותמהתי: "אם כך, כיצד ישנה דעה בגמרא שאחשוורוש היה מלך טיפש?"…
מרן שליט"א חייך ואמר: "או שהמלבי"ם כתב את דבריו לפי הדעה שאחשוורוש היה מלך פיקח, או שהמלבי"ם חידש את זה בפורים"…
– – – פורים שמח לכל היהודים!!!!!!!!
(מתוך יתד נאמן י"ג אדר תשע"ח).