-
דג שומר שבת
דגים: בספר "קהלת יעקב' (ערך שבת) ועוד, הביאו שישנו דג ששמו שבתי – השומר שבת. עוד מצינו שכתבו, שישנו דג בשם 'העכ"ט', שבעל בטחון הוא – שפותח את פיו, והדגים הקטנים באים לקירבו מעצמם.
-
התקיעה של התרנגול
עופות: בספר 'עיון יעקב' (סוטה לח, ב) כתוב שיונה אינה אוכלת מן המחובר בשבת. עוד מצינו שישנו עוף בשם ללא"ק, שזן את אביו ואת אמו כשהם זקנים. תרנגול: בספרים מובא שהוא מקיים מצות שופר בכל יום, וזאת עפי"ד הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה ה"ד) שיש רמז לתקיעת שופר מהפסוק "עורו ישנים משנתכם". עוד מצינו על התרנגול בגמרא בעירובין, שבעל דרך ארץ הוא. ועל החסידה נאמר בגמרא בחולין (סג, א) שמחלקת מזונות לחברותיה.
-
המצוה של הזאב
חתול – מצינו בגמ' בעירובין שהוא מצטיין בצניעות. כלב – מצינו בספרים שעבד נאמן הוא לשמור על בעליו. זאב – בגמ' בכתובות (ל, ב) נאמר שמקיים הוא בחייבים ארבע מיתות בי"ד.
-
הזמירות של הצפרדע
צפרדע – נאמר בגמרא בפסחים (נח, ב) שמסרה נפשה על קידוש ה' במכות מצרים. עוד מצינו שמזמרת היא תמיד לכבוד יוצרה. נמלה – נאמר בחז"ל שהיא נזהרת מן הגזל.
-
הכרת הטוב של השור
אילה – בזוה"ק (פר' פנחס רפט, א) נאמר "שחסידה שבחיות היא". שור – מכיר ומחזיק טובה לבעליו, וכמו שנאמר "ידע שור קונהו". עוד הביא בספר "דעת שלום" שישנה חיה שעורה טוב, וכשקרובה למיתתה הולכת לפרשת דרכים כדי שיהנו בני אדם מעורה.
(מקורות: ע"פ המובא בגיליון 'טועמיה' באדיבות הגר"י שניאור שליט"א בעל 'מעשה אפוד')