סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: שמעו נא למעשה נורא – השגחה פרטית מופלאה ששמעתי מבעל המעשה הנרגש:
ביום שישי העעל"ט (ב' תמוז תשע"ח) נסע אברך מביתו שבבני ברק לעיר רכסים בקו 988 היוצא בשעה 2:15 מב"ב. האברך עלה על האוטובוס ברח' חזו"א כשכל מקומות הישיבה מלאים והוא היחיד שנשאר לעמוד במעברים.
הנסיעה התארכה מהרגיל וכבר עברו עליהם שעתיים בנסיעה כשהוא עדיין עומד… בעברם אחרי 'צומת יקנעם' נכמרו עליו רחמיו של אחד הנוסעים, וזה הציע לו: שמע נא אברך יקר, אני אושיב את בני הקטן על ברכי ואתה תכנס לשבת על מקומו בשלום.
האברך שכבר תש כוחו הסכים מיד להצעה. ויהי אך התיישב, תוך רגע כמימריה נשמע 'בום' אדיר, כשכל תושבי האוטובוס הזדעזעו וקיבלו מכות במצחם – כי נהג האוטובוס חלם לרגע בהביטו על איזה תאונה שאירעה בסמוך ולא הרגיש שהוא מגביר את מהירותו, ומכח מהירות זו מחץ שני רכבים (כשבניסי ניסים נהגיהם רק נפצעו) ואף הוא עצמו עף בצורה אלכסונית…
ומעידים כל יושבי האוטובוס, כי אילו היה האברך נשאר לעמוד על עמדו מזה כשעתיים כבר לא היה עמנו בין החיים מכח הזעזוע… ואין להם כל הסבר מדוע 'נזכר' זה הנוסע לרחם עליו, לפנות לו מקום בדיוק באותו רגע ה'קובע'… אם לא שתאמר ש'יש מנהיג לבירה', ואנו נתונים בידיו הטובות כגמול עלי אמו.
(באר הפרשה חוקת תשע"ח)