"אי אפשר להיות יהודי בלי ללמוד הלכה"
"כדי להיות יהודי כפי שנדרש, יש צורך ללמוד הלכה, וכחוק ולא יעבור" מילים אלו מהווים בתמציתיות את משא קדשו של כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א, אשר נשמע מפיו בעת קיומו של מעמד ה'סיום' שנערך במעונו שבקריית צאנז נתניה, לרגל סיום חלק ג' במשנ"ב במסגרת 'הדף היומי להלכה' ותחילת החלק הרביעי. במשא הקודש חלק מרן האדמו"ר שליט"א שבחים מיוחדים ללומדי 'דרשו' והעלה על נס את פעילות הארגון שזכה להרבות תורה ביגיעה בישראל.
המעמד, בו השתתפו בנוסף רבנים וראשי ישיבות, נפתח בדבריו של רב מערב העיר בני ברק, הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, שהצביע על סמליות המקום ואמר כי "אין כמו מקום זה, אתרא קדישא הדין, שהוא בית היוצר לתורה ולעבודת ה', מקום שכל אבן בו התייסדה עם תורה ויראת שמים ודמעות, בכדי להוות אכסניה למפעל 'דרשו' המרבה תורה בישראל".
להלן עמד על מהותם של דיני עירובין בהם יעסקו הלומדים, והוסיף: "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב. למה דווקא תנא דבי אליהו? כיון שאליהו הוא מי שיבוא לבשר טוב, ולכן אומר התנא דבי אליהו, אם אתם רוצים שאבוא להשמיע ישועה, אזי יהיה זה כאשר נקיים 'שונה הלכות בכל יום'".
'שערים' המצויינים
ראש ישיבת 'אור ישראל' הגאון רבי יגאל רוזן שליט"א עמד אף הוא על חשיבות העיסוק בהלכות, והזכיר את דברי הגמרא בברכות על הפסוק "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב – אמר רב חסדא אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות". למה דווקא העניין של הלכה מתחבר לשערים? יכול היה לומר אוהב ה' בתי מדרשות בהם עוסקים בהלכה.
"התשובה נמצאת בדרישה סי' רמ"ו שם מזכיר את הרי"ף, המרדכי והרא"ש, שלימוד תורה היינו 'בעלי בתים' שלומדים "רק" 3-4 שעות ביום… אבל אלו שלומדים כל היום, הם לומדים את התלמוד בבלי שנבלל מכל חלקי התורה, הם, יושבי בית המדרש, צריכים לדעת שהשער לאותם בתי מדרשות, צריך להיות הלכה. העיקר של בית מדרש הוא ללמוד תורה, כל התורה כולה, אבל השער, הכניסה, הוא דרך לימוד ההלכה. השער מלמד על מהותו של המקום: כשרואים שער מיוחד ועשיר, מבינים שבפנים יש מקום חשוב. ככל שהשער מכובד ויפה יותר, הרי זה מראה על התוכן.
"התוכן של לימוד תורה צריך להיות גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. השער שנכנסים בו לתלמוד תורה, הוא הלכה. כיון שאילולא זה, הרי כל הלימוד תורה מוטל בספק. כיון שאם הלימוד תורה אינו מביא לידי מעשה, הרי שחסר בעצם קיום מצוות תלמוד תורה".
אחר נשא דברים הגאון ר' מרדכי מינצברג שליט"א, רב קהילת 'המתמידים', שהזכיר את דברי היערות דבש, שא"א להיזהר מאיסורי שבת בלי לדעת את הדינים. "ואכן, אלפי רבבות יהודים שסיימו ללמוד הל' שבת מסתובבים היום עם ידיעה עמוקה בהלכות שבת, וכל זאת בזכות 'דרשו'.
"ודברים אלו נכונים בעיקר באכסניה זו, שכן כולם יודעים שהאדמו"ר הקדוש מצאנז זצוק"ל הראה לנו שאפשר לעשות מאות אלפי יהודים של ש"ס, ועתה זוכה ארגון 'דרשו' ללכת בדרכיו ולחולל את המהפיכה בהלכה. ואכן, בקהילתנו לבד ישנם מאות לומדים, וזאת בזכות אבינו הגר"ל מינצברג זצ"ל, שעודד והמריץ להצטרף למפעל הזה של דרשו בהלכה, ותמיד היה חוזר שא"א לחיות כיהודי בלי לדעת משנה ברורה על בוריו".
בסיום החלק השלישי של המשנה ברורה כובד הרה"ג ר' אפרים סגל שליט"א, ראש כולל קרלין בביתר עילית, וממגידי השיעורים של 'הדף היומי בהלכה'. "זכינו", אמר, "שבתלת הוי חזקה. אנו זוכים לסיים מ"ב חלק שלישי בזכות המפעל הגדול דרשו, והקב"ה יעזור שנזכה לסיים את כל חלקי המשנה ברורה, ונזכה ליום שכולו שבת". בפתיחת החלק הרביעי כובד הרה"ג רבי חיים וינשטוק שליט"א, רב ביהמ"ד מאקאווא בחיפה.
שני שערים
בחרדת קודש נשמע משאו של מרן האדמו"ר שליט"א שבתוך דבריו אמר: "ראש ישיבה עמד על הלשון 'שערים המצוינים בהלכה'. חשבתי תוך כדי דיבור, מהו שערים המצוינים בהלכה, צריך לומר שער המצוין בהלכה. מהו שערים?
"אלא שבאמת כל אחד צריך ללמוד הלכה. הזכירו שהיום היארצייט של בעל התניא, ובשו"ע הרב הלכות ת"ת, כמדומה בפ"ה, כתב שמישהו שאינו יכול ללמוד כל היום, ילמד מה שנוגע למעשה. יהודי צריך לדעת שבלי ללמוד הלכות אינו יכול להיות יהודי. זה הדבר הראשון שצריך ללמוד, לדעת מה לעשות ואיך לחיות כיהודי.
"אכן, עיקר דרכה של תורה הוא ללמוד ש"ס ופוסקים, ש"ס עם ראשונים, כמו שבעל התניא כותב, לאחר מכן אפשר לסיים ש"ס עם תוס', טור ב"י, וכן הלאה, רמב"ם ושו"ע, עד שמגיעים למשנה ברורה כדי לדעת לפסוק אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. היום ב"ה נתרבו ספסלי בבי מדרשא, נבחנים ולומדים חלקי שו"ע עם הכתרה, ואינו דומה אברך שלמד כמה סדרים בש"ס ואח"כ לומד טור ושו"ע, למישהו שמתחיל ישר טור ושו"ע בלבד.
"אבל בכל אופן צריכים ללמוד הלכה. יש שער שנכנסים בו ויש שער שיוצאים בו. יש שער שצריך להתחיל בו, כן בלי לדעת הלכה א"א להיות יהודי. א"א לשמור שבת וא"א להתפלל שחרית וכך בכל מצוה, א"א לדעת כיצד לקיימה, אלא כמצות אנשים מלומדה. אבל אח"כ כשלומדים שנים ארוכות תורה ביגיעה, צריך לסיים שוב עם הלכה, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, לדעת כיצד לפסוק מתוך השו"ע, ואלו הם שני השערים".
להלן עמד על חשיבות לימוד ההלכה, שנחשב ל'תורה לשמה'. "האבא זצ"ל היה תמיד אומר בשם צדיקים, בשם השינאווער ואחרים, שעיקר הלימוד לשמה הוא ללמוד הלכה למעשה. כיון שאני רוצה לדעת כיצד להתנהג, אני רוצה להיות יהודי ירא שמים, לקיים רצון ה'. ואולי לכן נאמר 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב', כיון שאם לא כן, יכול להיות ח"ו שלומדים תורה שלא לקיים, שעליו הגמ' אומרת בברכות, נח לו שלא נברא. התכלית של לימוד התורה הוא 'ושמרתם ועשיתם', ללמוד וללמד לשמור ולעשות, תורה מלשון הוראה כמו שאומר התניא הק'. א"כ השונה הלכות אין הכוונה רק הלכות, אלא צריך ללמוד ולהבין את ההלכות, כי בלי זה אי אפשר לדעת לדעת מה לעשות".
בסיום דבריו עמד על מעלת ארגון 'דרשו' שהביא להפצת התורה בכל רחבי העולם היהודי, באמרו כי "אי אפשר לשער את הזכויות. אבל זה ודאי לפחות אחד הזכויות שיש לנו לפני ביאת המשיח. עם כל ירידת הדורות וכל הבלבולים, תמיד יש את הזה לעומת זה, מי שעוזר לכיוון השני. מותר לקנאות בכם. זו הזכות הגדולה ביותר, להיות זוכה ומזכה את הרבים. אפשר להתפלל רק שיהיה לנו חלק בזה".
נשיא 'דרשו', רבי דוד הופשטטר שליט"א, הודה למרן האדמו"ר שליט"א באמרו כי "עיקר היסוד של 'דרשו' הגיע מהרבנים, מההשפעה של האדמו"ר שליט"א, ראשי הישיבות, מורי ההוראה. כל תפילתנו שנוכל להמשיך הלאה להגדיל תורה ולהאדירה".
הכנסיה העולמית של 'דרשו', המתקיימת לרגל סיום החלק השלישי במשנה ברורה ותחילת לימוד הלכות עירובין במסגרת 'הדף היומי בהלכה', תתקיים בע"ה בשבת הקרובה, פ' בא, בקונטיקט שבארה"ב. במעמד יטלו חלק גדולי תורה וחסידות מהארץ ומחו"ל, בנוסף לאלפי לומדי המסגרות השונות של 'דרשו' שיתאספו ויבואו מכל רחבי ארה"ב לשבת של התעלות במהלכה יביע הארגון הוקרה והערכה ללומדים על שקידתם.