השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד מבטל אדם את 'ביטול חצרו'? • באיזה אופן אינו יכול לחזור בו מהביטול? • ומה החידוש בכך שמועיל ביטול גם בחורבה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"א סעיף א' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אמנם אדם יכול לבטל את רשותו לשאר בני החצר, ויוצא שהוא לא קיים כאן, ואינו אוסר על שאר בני החצר, אבל הוא יכול לחזור בו מהביטול, וזה באופן שלאחר שביטל רשותו, הוציא כלים מביתו לחצר, ובכך מראה שחזר והחזיק בחצר, וביטל את הביטול הקודם, ודווקא כשעשה זאת במזיד, ואם שוב חוזר ומבטל ביטול שני, מועיל הביטול.
לשיטת המג"א, כל מה שזה נראה כחזרה מהביטול, זה רק כאשר הוא מוציא מהבית לחצר, אבל כאשר הוא מכניס מהחצר לבית, זה לא נראה כמו שהוא חוזר בו מהביטול, אלא אדרבה, הא מפנה להם את חצרו, אבל יש חולקים וסוברים שתמיד זה נחשב כחוזר בו מהביטול.
אומר השו"ע, שאדם יכול לחזור בו מהביטול רק כאשר בני החצר לא החזיקו בחצר, אבל אם החזיקו בני החצר בחצר, לא יכול לחזור בו מהביטול, והחזקה בחצר נעשית ע"י שהוציאו מבתיהם לחצר, או שהכניסו מהחצר לבתים, ושיטת רש"י היא, שחזקה של בני החצר בחצר מועילה רק כאשר הוציאו כלים מהבית לחצר משחשכה, ומבאר המ"ב, שכאשר הם הוציאו כלים בער"ש מבעו"י, זה לא מראה שום דבר, כיוון שאין בזה איסור, ומביא המ"ב שיש להחמיר כדעה זו.
לא רק אחד מדיירי החצר יכול לבטל רשותו לשאר בני החצר, אלא גם שתי חצרות הסמוכות אחת לשנייה ולא עירבו אחת עם השנייה, אסורים להוציא כלים מחצר לחצר, אלא יכולים לבטל רשותם אחת לשנייה, ואותה שביטלה, אסורה, ואותה שביטלו לה, מותרת.
שתי חצרות אחת פנימית ואחת חיצונה ולא עירבו יחד, והחיצונה עירבה לבדה, הפנימית אוסרת על החיצונה, כיוון שרגל האסורה במקומה, אוסרת שלא במקומה, והמ"ב אומר, שדריסת רגל בלי תשמיש לא אוסרת, ולכן, הפנימית תבטל לבני החיצונה את הרשות של הפנימית שיש לה בחיצונה, ואז החיצונה מותרת, והפנימית עדיין יכולה להמשיך ולעבור על החיצונה, כיוון שדריסת רגל ללא תשמיש, אינה אוסרת.
שני בתים וחורבה ביניהם, והחורבה של שניהם, ולא עירבו, שניהם אסורים בחורבה, והעצה בזה היא, שכל אחד יבטל רשותו בחורבה אל השני, והחידוש הוא, שהייתי חושב שביטול רשות מועיל רק בבית ובחצר, כיוון שיש בהם תשמיש חשוב, אבל בחורבה מניין שמועיל, קמ"ל שגם בחורבה מועיל ביטול רשות.