היום מלאו שלושים יום לפטירתו של רבי שלום זלמן כהנוביץ זצ"ל, היהודי שרחובות התורנית חבה לו חוב קדוש. דמות מופת של עשייה רוחנית עצומה, יהודי שכיתת רגליו בין בתי נדיבים וייסד מוסדות תורה מפוארים ברחובות, ואשר הניח את היסודות הראשונים לקהילת בני התורה בעיר.
ת"ת 'הבאר' ברחובות, שכיום מונה מעל 500 ילדים כ"י, היה גולת הכותרת של מפעליו הגדולים של רבי שלום זצ"ל. הוא ייסד אותו בעמל כפיו בברכתו של מרן הסטייפלר זצוק"ל, אליו היה מקורב מאוד כמו גם לשאר גדולי ישראל זצוק"ל ויבדלחט"א, אשר מהוראתם והדרכתם לא זז כמלא נימא.
הבאנו כאן שני סיפורים מיוחדים מימי ייסודו של הת"ת, מתוך כתבה מקיפה לדמותו מאת י' פריינד שפורסמה ביתד נאמן בתאריך כ"ז בטבת.
כשהיו בידיו של רבי שלום תוכניות הבניין העתידיות, עלה לביתו של הסטייפלר, פרס בפניו את התוכניות וביקש את אישורו ואת חוות דעתו.
"מה אתה מתכונן לעשות כאן?" שאל מרן הסטייפלר את רבי שלום והצביע על הקומה הראשונה של הבניין המתוכנן. מרן ידע גם לקרוא תוכנית אדריכלית ושום פרט לא נעלם מעיניו הטהורות. "על פי דרישות הג"א, צריכים להקצות בקומה הראשונה שטח למלתחות ולאולם ספורט", השיב רבי שלום. הוא מעולם לא הסתיר ולא "עיגל פינות". בפני רבותיו הביא את כל הנתונים ללא כחל ושרק, ובאמונת חכמים שזרמה בדמו והחייתה כל איבר בגופו, מסר את כל הפרטים בעדות נאמנה.
"משוגעים", אמר מרן הסטייפלר והניף ידו בתנועת ביטול. עם עט שהיה מונח על השולחן סימן "איקס" גדול על התוכנית ששרטט האדריכל. כך לא מקיימים חיידר! אין צורך באולם ספורט ובמלתחות!
למחרת בבוקר היה על רבי שלום לנסוע לבאר שבע כדי לקבל אישור על התוכנית. פקיד ראשי בהג"א היה צריך לחתום על התוכנית כדי שאפשר יהיה לצאת לדרך. "אם יעשו לי בעיות מה אומר להם?" שאל את הסטייפלר. "תגיד להם שיהודי זקן מבני ברק שינה לך את התוכנית של הקומה הראשונה", אמר לו הסטייפלר, ורבי שלום יצא לבאר שבע.
במשרדי הג"א חיכתה לו הפתעה: הפקיד שהערים בעיות וקשיים על התוכנית, נעדר מעבודתו, ואת מקומו מילא פקיד חדש, עולה מרוסיה. רבי שלום הגיש לו את תוכנית הבניין כפי שקבע אותה מרן הסטייפלר, והפקיד חתם.
כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל – הרהר רבי שלום בלבו ושב לרחובות, כדי לזרז את התחלת העבודות בשטח.
העבודות התקדמו בקצב משביע רצון והיציקה הושלמה, אולם מהג"א התקבלה הודעה כי הפקיד שליווה את התיק מודע לחתימה שניתנה בלא "שיקול דעת" ושלא על דעתו, והוא עצמו יגיע לראות את העבודה בשטח.
נקבע יום לביקור ונקבעה שעה, ורבי שלום שוב נסע לבני ברק. היה זה פקיד שהצר מאוד את צעדיו וניסה בכל דרך לחבל בתוכניות. "הוא יבוא לראות את השטח, ויראה שאין מלתחות ואין אולם ספורט", בכה רבי שלום באוזני הסטייפלר, שהניף את ידו בתנועת ביטול ואמר: "הוא לא יבוא…"
"אבא יצא מבית מרן הסטייפלר מעודדד ומלא ביטחון", מספר ל'יתד השבוע' בנו בכורו וממלא מקומו, רבי יחיאל שליט"א. "אין לתאר ואין לשער את גודל אמונת החכמים שהייתה לאבא. מרן הסטייפלר אמר, ולאבא היה ברור כשמש שכך יהיה, בלי שום שאלות או ספקות".
ביום בו היה אמור להגיע הפקיד, נותר רבי שלום לבדו באתר הבנייה. הקבלן, הקבלן בשטח, מפקח הבנייה וכל הנוגעים בדבר – ברחו… הם פחדו מהפקיד של הג"א שיהרוס את הכל. היה זה ביקור משמעותי מכריע, והרי הם המרו את פיו… רק רבי שלום נותר בשטח, מחכה לבואו של הפקיד.
השעה שנקבעה לביקורת חלפה מזמן, והפקיד לא בא. כשהתארכה השעה מאוד, התקבלה ההודעה כי הוא היה מעורב בתעונת דרכים בכניסה לרחובות ונהרג במקום.
ראה פניו בחלום
אל החיידר נכנסו באלול, שבוע אחרי פטירת מרן הסטייפלר זצוק"ל. הבניין עוד לא היה גמור אבל הכיתות הוכשרו לקבלת התלמידים. מעקה לחיידר עוד לא היה וכל אותו הלילה בנה רבי שלום בשתי ידיו מחיצה מקרשי הבנייה.
"אבא חזר הביתה עייף בשעה מאוחרת מאוד", מספר בנו רבי יחיאל, "הוא עלה על יצועו והנה חלום: מרן הסטייפלר פוגש אותו באמצע רחוב רבי עקיבא בבני ברק ואומר לו: 'כהנוביץ, אתה לא יודע כמה אתה משמח אותי שאתם נכנסים… אבל יש לי טענות איך אתם נכנסים בלי מעקה?!'
"בחלומו השיב אבא כי הוא כן עשה מעקה מקרשים, ומרן הסטייפלר מראה לו על אמת ידו ורומז: 'מה יהיה אם ייכנס קוץ…'
"'מה אעשה?' שאל אבא, ומרן הסטייפלר ענה: 'תעשה מעקה!'
"תוך כדי דיבור חולף רכב לידם, ומרן הסטייפלר שואל את אבא: 'ראית מי זה היה?'
"'זה היה רבי מאיר סטפנסקי', משיב לו אבא, ומרן הסטייפלר אומר לו בחלום: 'תתפוס אותו…'
"אבא קם נסער, עם שחר רץ לאזור התעשייה והזמין מסגר. כשהתייצב בחיידר, המלמד וורקר שליט"א שהיה אחראי על עזרה ראשונה לא היה בשטח: הוא פינה לטיפול רפואי ילד שקוץ גדול נכנס לאמת ידו…
"עוד באותו היום נסע אבא לבני ברק ונכנס למעונו של רבי חיים. הוא סיפר לו את דבר החלום, ורבי חיים אמר ש'מסתמא יש דברים בגו,' ושלחו לרבי מאיר, והוסיף ואמר: 'כמדומני שהוא עכשיו בחו"ל'.
"אבא עלה לביתו של רבי מאיר זצ"ל, שאכן היה אמור להיות בחו"ל כדברי רבי חיים, אולם ברגע האחרון ממש שינה את התוכנית ונשאר. איני זוכר אם הוא ביטל את הטיסה או שהוא נסע לשדה התעופה וחזר על עקבותיו. אבא סיפר לו את הסיפור ור' מאיר אמר: 'דבר כזה, אני מוכרח לראות בעיניי…'
"הם נסעו יחד לרחובות, רבי מאיר ראה את קרשי המעקה, שאל כמה עולה מעקה? ועל אתר הוציא סכום של 15,000 דולר.
"כעת נותר לחזור לבני ברק, להיכנס לביתו של מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ולספר דברים כהווייתם. וכך עשה רבי שלום. ומרן הגראמ"מ שך חייך ואמר: 'טייערע שלום, אתה חשבת שמרן הסטייפלר חושב עליך רק בחיים, הוא חושב עליך גם אחרי מותו…'"