קרוב משפחתי שאינו שומר תו"מ קבור בבית הקברות באחת הערים הגדולות בא"י. פעם אחת כשעליתי לקברו, ראיתי באחד הקברים הסמוכים שהעמוד המונח על המצבה, עליו כתבו את פרטי הנפטר, נשבר ונפל. נסיתי להרימו בחזרה, ולא הצלחתי. זה היה כבד ביותר.
באותם ימים הוצרכתי להיכנס לאיזה עניין למרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ובתוך הדברים סיפרתי לו מה שראיתי ושאלתי אותו האם מוטל עלי לתקן את זה. ואמר לי: "כן, כיון שאתה ראית את זה, כנראה שזה מוטל עליך".
התחלתי לדון עמו, שהרי כנראה הוא אינו שותמ"צ, מכך שקבור בסביבה כזו, וא"כ מדוע צריכים לטרוח בזה כל כך. אך הוא לא ויתר ואמר שמוטל עלי לעשות זאת. טענתי בפניו, שביררתי, ודבר כזה עולה אלפי דולרים, ואני אברך, וכיצד אשלם זאת? וענה לי: "אז תנסה לאסוף בשביל זה, אבל העניין מוטל עליך". ובשום אופן לא הסכים לוותר. התחלתי לאסוף. ממשפחתי קיבלתי סכום מועט, והתייאשתי מהעניין.
והנה בחג הסוכות ישנתי בסוכה, ופתאום אני מרגיש מתוך חלום שאומרים לי: "פסקו לך לתקן את המצבה שלי, למה אתה לא מתקן?!" – וכך הקול צועק עלי כמה פעמים, ואף נותן לי מכה ביד…
התעוררתי בבהלה. מיד אחרי סוכות פנית לח"ק של אותה עיר שיטפלו בעניין, ואז התברר לי שישנה קרן מיוחדת שמשלמת את הכסף של תיקון הקברים, וכך לא הוצרכתי לשלם כלום, רק להראות להם היכן הקבר, ואת הכסף שאספתי נתתי לצדקה עבור הנפטר.
אחרי כל זה בדקתי היטב מי הנפטר ומי משפחתו, והתברר שהיה זה בחור חרדי ממשפחה חשובה שנפטר בתאונה ונקבר שם, ומכיון שלא הניח זש"ק הוזנח קברו, ולכן זכה שמשמים גילגלו שאתקן את מצבתו, והיה לפלא.
(מכתבו של בעל המעשה הרה"ג רב"ש, שפורסם בגיליון 'שאל אביך ויגדך' תזו"מ תשע"ח)