בשבוע שעבר רבבות אלפי ישראל החלו בלימוד סדר 'קדשים'… רק לחשוב איזה רעש גדול יש בשמים מעצם העניין… זו הזדמנות! זה סוג של פרשת דרכים! אפשר לקפוץ על העגלה… רק לשבר את האוזן: לדעת שו"ע הרב (שהוא נחשב מרא דשמעתא בהלכות ת"ת, שהרחיב בהלכות אלו בשו"ע שלו), הרי סדר קדשים הוא הראשון בסדר עדיפויות בייחס לשאר חמשה סדרי משנה, ולמה?? משום שבכל ששת הסדרים יש מצוות תלמוד תורה, ואילו בסדר 'קדשים' ישנה נקודה נוספת: היו גדולי עולם שחיבבו מאוד את לימוד סדר 'קדשים', משום שהוא עסק התורה בגופי תורה גמורים!!!
מה הכוונה?? ברוב הש"ס, חלק נכבד מהתורה שבעל פה עוסק סביב תקנות חכמים, גם מסכת שבת, הרי תשעים אחוז ממנה עוסק באיסורי 'שבות' ובמוקצה, שכל זה דרבנן, ואילו סדר 'קדשים' כל כולו מקשה של גופי תורה!!! כל דף במסכת 'זבחים', כולו מלא וגדוש בדרשות גמורות בתיבות התורה! זו תורה שבעל פה שנושקת לתורה שבכתב! יש טהרה מיוחדת בעסק התורה של תורת הכהנים (תורת כהנים ומסכת זבחים זה היינו-הך… אפשר לומר שבגדול, אין כמעט קטע בתורת כהנים שלא נכתב במסכת זבחים מנחות…).
עכשיו הערה נחוצה. מצוה לפרסם: מצד אחד, בסדר 'קדשים' יש משהו קצת מלחיץ… זה נשמע מושגים לא כ"כ מוכרים… הרבה פוסקים ודרשות… אבל מצד שני תתפלא לשמוע… יש משהו בסדר 'קדשים' יותר קל וברור מכל הש"ס… ולמה? שלמה המלך ממשיל את סדר 'קדשים' ל'עשת שן'! מה הקשר בין סדר 'קדשים' ל'עשן שן'? אומר רש"י בשיר השירים: "נראית חלקה כעשת שן והיא סדורה דקדוקים רבים, גזירות שוות ובנין אב וקלים וחמורים" – יש משהו חלק ומסודר בסדר 'קדשים'! ולמה?
כי סדר 'קדשים', בניגוד לשאר סדרי משנה, מבוסס על המון גופי תורה!!! זאת אומרת: בגדול, בממוצע, כמעט כל דף במסכת 'זבחים' פותח נושא חדש בפני עצמו, גוף תורה חדש, שאנחנו מתחילים אותו היום וגם מסיימים היום… זהו… סיימנו עם השן הזו… מחר עוברים לשן הבאה… בשאר ששה סדרי משנה זה לא עובד ככה… ברגע שפתחת מסכת יבמות, נפתחה פה מערכת אחת שיש לה פרטים, השלכות ותולדות, שמשתרעות על פני כל המסכת (פחות או יותר…), ברגע שפתחת מסכת ב"ק, יש כותרת אחת שקוראים לה 'ד' אבות נזיקין', שאנחנו הולכים לפגוש אותם במשך כל המסכת… (בשביל עיון זה מצוין… זה כל העקשען… אבל בשביל 'דף היומי', לפעמים זה מדכא, כי מי שחלם בתחילת מסכת יבמות, ולא התחיל אותה על רגל ימין, יכול להמשיך לחלום עד סיומה…).
אבל ב'קדשים'??? קדשים זה 'עשת שן'!!! בימים אלו עוסקים בסוגיית 'שלא לשמה'… (זה אמנם, יחסית, אחת הסוגיות היותר כבדות, זה וסוגיית פיגול פרק ג'), אבל היא מתחילה ונגמרת ב-12 דפים הקרובים… ואח"כ אין! נגמר! עברנו לשן הבאה… אם בשן הראשונה נרדמת, לא נורא… תצטרף לשן הבאה… תחכה למשנה הבאה, ואז אנחנו מתחילים נושא חדש-חדש, שאין לו שום קשר לנושא הקודם… כמדומני שבשביל לומדי 'דף היומי', הנתון הנקודתי הזה מאוד מאוד קריטי ומשנה, אז מצוה להעביר את המסר הזה… כמובן בצירוף גודל וחשיבות העסק בתורת 'קדשים' שיש בו סגולה! סגולה אמיתית לישועות! סגולה שכבר נמסרה לאברהם אבינו בברית 'בין הבתרים' במיוחד לדור הגלות…
ואגב: במאמר מוסגר, תשמע וורט: כתוב "ונשלמה פרים שפתינו…", והשאלה הנשאלת: למה דווקא פרים?? והרי יש גם כבשים ואילים ועיזים ואפילו מנחות שאפשר להקריב??
והתשובה היא: בזמן שבית המקדש היה קיים, הרי הקרבן היה עולה כסף, אז היה מחירון: המיליונרים יכלו להביא פר, אבל אני – הייתי רוצה, אך לא יכול להרשות לעצמי… אז הייתי מביא אייל או כבש או עז… ומי שלא יכול היה – הביא מנחה… והיו כאלו שגם מנחה לא היו יכולים להביא… (אם זה מרוב עניות או שהם היו טמאים), ולאנשים האלו לא נותר אלא ללכת לכותל!!! לכותל הדמעות… שהוא היה המקום הקרוב ביותר לקדה"ק, ושם הם היו מתפללים ובוכים על זה ש"אין אנחנו יכולים…", אין לנו כסף…
כל זמן שבית המקדש היה קיים! אבל היום? לא תאמין… מבחינה מסוימת אנחנו נמצאים במצב יותר טוב… כי היום, שלדאבוננו, הקרבנות לא עולים כסף כי…כי… ה'נשלמה' הוא רק ב'שפתינו'… אה? אם אתה כבר משלם בשפתיים… ואתה לא צריך לשלם כסף… אז אל תהיה קמצן!! אם תקריב מנחה, אם זה לא עולה לך כסף, אז מה אכפת לך כבר להקריב פר?? לכן "ונשלמה פרים שפתינו"!! דווקא פרים!!! למה לא?? לא עולה יותר כסף?
אתה שומע?? בזמן שבית המקדש היה קיים היה הכותל המערבי! הכותל היה מיועד עבור מי שלא היתה לו אפשרות להקריב… אבל היום??? אבל היום זה לא עולה כסף… השערים פתוחים… הדלת של בית המדרש פתוחה… מסכת 'פסחים' פתוחה לרווחה בדף ב'… וכלל ישראל פותח את ידיו ומזמין אותך לשלם פרים!!! הכל בחינם!!! תורה מונחת בקרן זוית… לא עולה כסף… כל הרוצה יבוא ויעסוק בסדר 'קדשים'… יש לך הזדמנות להקריב כמו המיליונרים הגדולים ביותר… כותל המערבי מיועד בעיקר עבור אלו, שלא מתכננים להתחיל ללמוד סדר 'קדשים'… הם צריכים להמשיך להגיע לכותל העניים… לעמוד מול כותל הדמעות ולבכות: 'אנא ה'… לא זכינו להקריב קורבנות… אז לכה"פ, באנו עד המקום הכי קרוב שאפשר להגיע', אבל מי שמתחיל בשבוע זה סדר 'קדשים'?? הוא לא צריך את הכותל… הוא נכנס בשער ה'מזרח', ומקדיש פרים בפתח העזרה… ועומד וסומך בכל כוחו וזוכה להקריב מידי יום פרים!!! חבל… חבל להחמיץ כזו הזדמנות… הרכבת יוצאת לדרך לכיוון ירושלים!!!
('אז נדברו' פרשת אחרי-קדושים תשע"ח)