השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
ממה חששו חז"ל בבדיקת חמץ בגל אבנים שמפני כך פטרו את האדם מלבדוק בו חמץ? • באיזה אופן אפשר לבדוק חמץ בגל אבנים? • האם צריך לבטל את החמץ שבגל האבנים? • וכיצד בודקים חמץ במרתף של חביות יין? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תל"ג סעיף ח' – סעיף ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כותל שיש בו חורים, ורגילים במשך השנה להשתמש שם בחמץ, אבל אינו יודע בוודאות שיש שם חמץ, ונפל הכותל, אפילו אם מדובר באופן שגובה הגל הוא פחות מג' טפחים, ואם הכלב מריח שם דבר מאכל של חמץ הוא עלול לגלות את הגל ולהוציא משם את החמץ, בכ"ז א"צ לבדוק תחתיו, וטעם הדבר כותב השו"ע, כיוון שבגל אבנים מצויים עקרבים, וחוששים שמא אחרי שישלים בדיקתו כשאינו עוסק במצווה, יחפש אחרי מחט שנאבדה לו ויבוא לידי סכנה, ולכאורה מדוע צריך להגיע לכזאת אריכות שיחפש אחרי הבדיקה מחט וכו', אלא שכפי מה שמתבאר בתוך דבר המ"ב הפשט בזה הוא, שעצם בדיקת החמץ שהוא בודק באותו גל, גם אם עקרבים מצויים בגל, לא חוששים שמא יסתכן מהם, כי שלוחי מצוה אינן ניזוקים, וכל החשש הוא רק אם יחפש אחר מחט שנאבדה לו לאחר שסיים את בדיקת החמץ ואינו עסוק במצוה, וממילא הוא עלול להסתכן, ולכן חז"ל פטרו בדיקה בכזה מקום.
כל מה שפטור מבדיקת חמץ אפילו כשגובה הגל הוא פחות מג' טפחים, זה רק בסתם, דהיינו, באופן שהוא לא יודע בוודאות שיש שם חמץ, אבל אם ידוע שבאותו גל יש חמץ, אם גובה הגל הוא פחות מג' טפחים, צריך להוציא את החמץ ע"י כלי חפירה באופן שלא יסתכן, אבל אם גובה הגל יותר מג' טפחים, מבטלו בליבו ודיו, ואומר המ"ב, שבאופן כזה, החמץ נחשב כמבוער, וכמי שנפלה עליו מפולת, וא"צ לבטלו, וכל מה שהשו"ע אומר שצריך לבטל, זה רק מדרבנן שמא הגל יתגלה, אבל כל עוד שהגל עליו, הוא מבוער גם מדאורייתא וגם מדרבנן.
י"א, שחמץ המוסתר תחת הריסות הגל, עוברים על כך משום 'לא ימצא', וצריך לבטלו, ואם לא ביטל אותו עד זמן האיסור, דהיינו, עד סוף הפסח כשכבר א"א לבטל, צריך לבדוק שם את החמץ, ויעשה זאת ע"י כלי חפירה כדי שלא יסתכן, אבל אם נפל גל גדול שא"א לפקח אותו, ממילא הוא אבוד ממנו ומכל אדם, לכו"ע מותר, כיוון שאין החמץ נקרא שלו.
ביטול החמץ בגל, י"א שהוא רק מדרבנן שמא הגל יתפקח, וי"א שהוא מדאורייתא משום שהוא עובר על 'לא ימצא', ונפק"מ, שאם לא ביטל עד החג באופן שהוא כבר לא יכול לבטל, צריך לפנות את הגל, ולהוציא את החמץ ולבער אותו.
מרתף של חביות שמסדרים שורה ראשונה על פני כל רוחב המרתף, ושורה שנייה מעליה וכן שורה שלישית ועד התקרה, מבואר בשו"ע, שבודק שתי שורות בלבד, את השורה העליונה החיצונה, ואת השורה שמתחתיה, ולא על פני כל רוחב המרתף, כיוון שחוששים שלשם הגיע החמץ.